איך הטכנולוגיה המודרנית משתלבת עם אחד מהמקצועות הוותיקים יותר בהיסטוריה האנושית? ראיינו את איתן אשר משלב ניסיון וידע של עשרות שנים בעולם החקלאות ביחד עם תואר בהנדסת מכונות, וזכינו לקבל מספר פנינים לגבי עתיד התחום
ספר לנו קצת על עצמך
נעים להכיר, קוראים לי איתן אביבי ממושב שדה יעקב במקור, בן 56 ואני גר בקיבוץ מעלה גלבוע. יש לי שלושה ילדים בוגרים, נכד אחד ועוד אחת בדרך.
השנה אציין 40 שנה למעבר לקיבוץ גלבוע, ובצעירותי למדתי הנדסת מכונות. למעשה, כל חיי אני בעצם עובד בחקלאות – אני דור שלישי לחקלאים ובעצם אני רואה את החקלאות כיעוד לחיים. זו לא קלישאה אלא דרך חיים ואידיאולוגיה בחיים שלנו פה בארץ ישראל
היעדים שלי בחיים הם א' לעבוד בחקלאות וב' להשאיר לדורות הבאים אחוזת קרקע שהם יוכלו להתקיים ממנה – זאת אומרת לעשות חקלאות ברת קיימא ולמצוא כל מיני טכנולוגיות ואפשרויות של ביטוח חקלאי ולהיות שותף ככל הניתן למחקר ופיתוח בתחומים האלה
עבדתי כך במעלה גלבוע הרבה שנים. ניהלתי גידולי שדה ומשם יצאתי לשליחות של הסוכנות היהודית בארה"ב למשך שנתיים. חזרתי לקיבוץ עין חרוד איחוד וניהלתי את הגד"ש שם במשך 14 שנה. אחרי זה הייתי מרכז משק של קיבוץ עין חרוד איחוד במשך ארבע שנים וכיום, אני עובד בחקלאות הצמחית מנהל את החקלאות הצמחית של קיבוץ הזורע.
בתוך הקיבוץ אנחנו מעבדים גם את השטחים החקלאיים של יוקנעם ואת גידולי השדה של שער העמקים. יש בתוך הגד"ש שלנו יש גם את בר בעמק שהיא בעצם שותפות של משמר העמק והזורע של קטיף כותנה בקטפות ששה טורים עוטפות
האם תוכל לספר לי על המהפך שעשית בענף השום בקיבוץ עין חרוד?
כמה דברים: אני הכנסתי את כל נושא החקלאות המדייקת מקיבוץ עין חרוד: איחוד טרקטורים וניהוג אוטומטי. אנחנו מדברים על הפחתת עיבודים כדי למקסם רווחים ולייעל את כל הנושא של עיבודים מדויקים. הדבר שני הוא שאנחנו בשטחים של עין חרוד איחוד ביחד עם המחלקה לעשבים רעים בנווה יער ברשות חנן אייזנברג, המשמש כיום כמנהל חוות הניסיונות של משרד החקלאות (מכוון וולקני) בנווה יער.
אנחנו בעצם פיתחנו את ממשק העבודה פיקעית להתמודדות עם העלקת בעגבניות לתעשייה. בנוסף לזה, אנחנו פיתחנו גידול שום בכל שרשרת הערך שלו, מחומר הריבוי דרך תרביות רקמה ועד לגידול לשננות לריבוי.
היו בעבר בעיות בדרך – בית האריזה של השום שהקמנו בעין חרוד איחוד לא היה קל להקמה, אך המשכנו להשתמש בכלים שיעזרו לנו לעיבוד תוך שימוש מינימלי בעיבוד ושליחים. אנו מבצעים תהליך דומה בהזורע ומקדמים עכשיו מדיניות של מינימום עיבוד וניקוזים תת קרקעיים ועילאיים. כך (בשיתוף עם רשות ניקוז קישון) נצליח לשפר את כלל תשתיות הניקוז בהזורע ובשער העמקים.
איך נראה יום העבודה שלך
אני די עצמאי. לאורך כל השנים אני קם מוקדם יחסית סביב השעה 4:45 5:00 בבוקר באופן עצמוני, מה שנקרא תמיד לפני השעון. אני עושה סיבוב בשטח ולאחר מכן עבודה משרדית ופגישות. תמיד אני משלב חשיבה יצירתית – איך אנחנו מקדמים נושאים. יש לנו על הפרק כמה דברים שאנחנו מתקדמים בהם חזק כמו כמו נושא אגרו פוטו וולטאי ובנושאי חקלאות הידרופונית.
במקביל אנחנו גם מנסים לשחרר ולייעל את ממשק העבודה בכותנה שזה בעצם ענף גידול מאוד מאוד מרכזי. בהזורע אנחנו נכנסים בשנה הקרובה לעבודה עם אגרוסקאוט
כל נושא החישה מרחוק וצילומים של רחפנים פעיל אצלנו בכדי לקבל אינדיקציות על מזיקים, מחלות ועקות השקייה. כל הצילומים עוברים לענן דרך הרחפן ואנחנו משדרים את זה. אז בעצם יש בינה מלאכותית שמעדכנת אותנו כבר בהתחלה האם יש בעיות כלשהן בגידול, ואנחנו מנסים להיכנס לממשק עבודה.
כך, השאיפה היא לזהות רק את ההתחלה של המזיק או המחלות וכאן העבודה מתחילה: יש לצמצם את הריסוסים ועל ידי כך פחות להזיק לסביבה. במקביל, אנחנו גם מנסים זיהוי מדויק יותר של עשבים שוטים בתחילתם בשטח כדי שנוכל להקדים תרופה למכה
מה היא חקלאות בשבילך?
כפי שאמרתי, חקלאות היא דרך חיים ואני חי אותה. הייתי אומנם בריכוז משק שמתעסק גם בחקלאות, גם בתעשייה וגם במנהלות כאלה ואחרות, אבל בשבילי זו דרך חיים. אלו הערכים שגם שהנחלתי לילדים שלי ולדורות הבאים כי אני חושב שחקלאות בארץ היא חלק מקיומנו כאן בישראל. בכלל, גם בשאר העולם חשוב שהיא תהיה ברת קיימא
עוד יותר חשוב מבחינתי שחבר'ה צעירים יגיעו, יקדמו ויקחו את החקלאות הלאה לחקלאות מתקדמת טכנולוגית מתפתחת בכדי שאנחנו פה במדינת ישראל לא נהיה תלויים רק במדינות אחרות, אלא שאנחנו נדע מה שנקרא להאכיל את העם. יש לנו את את תושבי המדינה שמעדיפים ליהנות מתוצרת הארץ כי ככה אנחנו יודעים בדיוק מה ריססנו, מה דישנו וכו'. עבורנו אוכל בריא זה זמין לכלל עם ישראל בזכות אותו ענף מדהים.
