כיום אנו מקלטרים את כל השטח
מקלטרים מצידי השורה ובנפרד בתלמים. מרססים ריסוסי טרום נביטה, מאוחר יותר ריסוס סלקטיבי, ולפעמים עוד ריסוסי מגע לקטילת עשבים. לאחר מכן, ריסוס מחוּפֶּה בין השורות, כיסוח וקלטור שוליים, ריסוס רובים, כיסוח ידני ליד קוים ראשיים או ברזי חלוקה ועמודי חשמל, ולבסוף עישוב ידני. יש גם כאלה שמרססים על העשבים, על נוף הגידול, כגון: שום, בצל, ארטישוק.
אך מה לעשות? לעתים אנו עושים את כל הפעולות הנ"ל מאוחר מדי, לאחר שעשבי הבר פיתחו זרעים, ועל ידי כך, הגדילו את "בנק הזרעים" שבקרקע לשנים הבאות. כך העשבים הצטרפו לתחרות על המים והדשנים, עם הגידול התרבותי. שדה נקי, ועיתוי כל הפעולות הנדרשות, אלה הם הדברים החשובים ביותר.
ובכן, מה ניתן עוד לעשות שלא עשינו?
גידולי כיסוי חורפיים, בשטחים המיועדים לגידולים אביביים וקיציים. הקמלתם כשלושה-ארבעה שבועות לפני הזריעה באביב, בעיקר באזורים גשומים. בזמן זה, נזרע לתוכם גידולים גבוהים, כגון: תירס, כותנה, חמניות, אפונה ודומיהם. לגבי עגבניות לתעשייה – אבטיחים ועוד, יש עדיין ללמוד את השיטה היטב. באזורים, בעיקר הדרומיים, עם מיעוט גשמים ואדמות קלות, ניתן להצניע את התכסית ולזרוע לתוכה את כל הגידולים.
יתרונות התכסית: קליטה מוגברת של גשמי חורף, איוד מופחת, מניעת יצירת קרום, סחיפת קרקע מופחתת. מעשבי הבר שאינם עולים, העשרת הקרקע בחומר אורגני ויצירת סיבה למיקרו אורגניזמים להעשיר את הקרקע. לאחר כשנתיים, עם גידולי כיסוי, מתאפשרת הטכנולוגיה שכבר קיימת, להשתמש בכלים מכניים לאיסוף היבול מהשדה ללא נזק. כך נקבל קרקע פריכה, שנוצרת בתוכה עלייה של מעל ,3% של החומר האורגני בשכבה העליונה ולא פחות מ-1% , כפי שיש כיום באדמותינו.
אני מציע להצניע את האגדה האורבאנית, שחרישה גורמת להפחתה בהופעת עשבי בר. המחרשה מעלה זרעים ,שֶנֵחָנוּ מהטבע בכושר השתמרות בעומק, מתאפשרת להם לנבוט. מצד שני היא מטמינה זרעים שנמצאים על פני האדמה, שבשיטת האי-עיבוד היו נרקבים ולא הייתה להם אפשרות לנבוט.
עד היום, עשינו כמיטב יכולתנו לפגוע באיכות הסביבה, באטמוספרה, ובמרקם הקרקע, ע"י ריסוסים מרובים ועיבודים מיותרים. לדוגמה: החרישה שמעבירה אדמה מתה ורגבית מהעקבות לערוגה, וקרקע פרירה, מן הערוגות לעקבות. היא גורמת למהלכים נוספים, ששוחקים את האדמה עד דק, מעלים אבק לאטמוספרה ופוגעים במרקם ובמבנה הקרקע. כל עיבוד קרקע, גורם לפליטת פחמן לאטמוספרה.
על דבר נוסף אחד לא השכלנו לחשוב: כיצד אנו יכולים לגרוע כל שנה מ"בנק" זרעי הבר שבשדותינו, ולהקטין אותו בהתמדה. איך להקטין את שחיקת הקרקע ולהעלות את אחוז החומר האורגני בשדותינו עד הופעת שלשולי קרקע, כבעבר (חלום!…).
יש צורך בטכנולוגיה או בכלי חקלאי, שיהיה מסוגל לקלוט את זרעי הבר. להערכתי בין 40-60% מהם נמצאים בתוך הגידול עצמו, בין השורות ובשוליים. צריך לרסק אותם וכך להיפטר מהם. הרעיון נמצא היום בבדיקה ולאחר מכן ברישום לפטנט. ביום שנצליח לייצר כלי, שיפחית, בכל שנה, "מבנק זרעי הבר", נצעד צעד נוסף ומשמעותי במאבק בעשבים.
נ.ב.: כאשר כדור הארץ יתכסה בתכסית צמחית, בתקופות שאין מגדלים כלום, יש להניח שמצב האקלים יתייצב. האטמוספרה תהיה נקייה יותר ורמת הפחמן באטמוספרה תקטן. לחקלאים בארץ ובעולם, יש הזדמנות נדירה לעזור ולתרום לעצמנו, ולרווחתנו. בד בבד נוכל לתרום לשיפור מזג האוויר ולבלימת עליית הטמפרטורה. על הגופים החוקרים בישראל, לבחון כיצד גידולי תכסית, בתקופה שאין גידול אחר, ישרדו בשלום לאחר הקמלה, עם גידולים תרבותיים משתרעים ונמוכים, באזורים בעלי אדמה כבדה ומרובי גשמים .
עמי קול, יגור (5.2021)
בפייסבוק
ןבטל' 054-6618496