מבחני הזנים בחימצה נערכים כמדי שנה במסגרת מבחני הזנים הארציים, בכמה אזורי גידול שונים בארץ. מטרת מבחן הזנים היא לבחון זנים חדשים של חימצה, בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להעלות את היבול ואת איכותו. תשומת לב רבה ניתנת למציאת זני חימצה עתירי יבול, העמידים למחלות העלים אסקוכיטה וכשותית, ולמחלת הקרקע פוזריום. בשנה זו נערכו שני מבחנים בתנאי שלחין; מבחן אחד במושבי הנגב, והמבחן האחר בשעלבים, שם ידוע כי הקרקע בחלקת הניסוי מאולחת בפוזריום. המבחן כלל 12 זנים, שמהם 2 זנים מסחריים ותיקים שגודלו כביקורת. המבחן בשעלבים לא נקצר והמבחן במושבי הנגב נקצר בקומביין לניסויים, והזנים נבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול. הזנים שגילו רגישות למחלת הפוזריום הם זהבית, פלג, יניר ו- BD-1; בעוד ששאר הזנים הראו עמידות טובה מאוד, מלבד הזן BD-29. הזנים BD-29 ו- Hz-164 בעלי נטייה גבוהה יותר לרביצה, ואילו הזנים בר ונריה אינם רובצים כלל. מרבית הזנים לא נבדלו ביניהם בכמות היבול הכללי, ביבול סוג א' וביבול סוג ב'. הזנים זהבית, BD-1 ו- Hz-310 הניבו יבול כללי בכמות גבוהה במובהק מהזנים נריה ו- BD-29. הזן BD-1 הניב את כמות יבול סוג ב' הגבוהה ביותר במובהק לעומת שאר הזנים, והזן Hz-310 הניב כמות יבול סוג א' גבוהה במובהק מהזנים בר, נריה ו- BD-29. משקלי האלף היו גבוהים