המחקר החדשני הועבר כבר ליישום בחוות בקר בטקסס ולמספר רפתות ניסיוניות בישראל.
כמה שבועות לפני פסח, במועד שנקבע על ידי משרד החקלאות והרבנות הראשית, עוברות כלל רפתות החלב בישראל לתזונה שונה עבור הפרות החולבות בתפריט כשר לפסח שנמשך עד לסיום החג, במטרה לייצר חלב כשר לפסח ללא חיטה ודגנים, שאינם כשרים לפסח. התפריט הכשר לפרות מתבסס בעיקר על קטניות ותירס כחלופה למיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה. הבעיה היא הרגישות של הפרות, הסובלות בהחלפת התזונה.
חוקרי מו"פ צפון ומכון המחקר מיגל בהובלת ד"ר אביב אשר, ד"ר ליאור רובינוביץ' וד"ר מולי גלילי ממִנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) אומרים, כי קיבת הפרות רגישה לשינויים בהרכב המזון וכי הזנתן לאורך כל השנה בצמח הקינואה במקום בדגן, עשויה למנוע את הסטרס למערכת העיכול של הפרות הנובע משינויים חדים בתזונה ומקשים על תפקוד מערכת העיכול וכרוך בכאבים. בנוסף לכך, לאחר סיום הפסח צריכות הפרות שוב לעבור את השינוי במזון ולחזור למנה המשמשת אותן בשאר ימות השנה ולסבול בשנית. לכן, הזנה בקינואה תשמור על רצף תזונתי לאורך כל השנה, כולל בתקופת חג הפסח, היות והחלב אותו מייצרות הפרות שיוזנו בקינואה יהיה כשר לפסח, למעשה כל השנה ובנוסף, הזנה רציפה זו תטיב ותשפר את רווחת חייה של הפרה החולבת
במחקר שארך שלוש שנים, אקלמו והשביחו חוקרי מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, את זן הקינואה Chenopodium Quinoa כצמח מספוא בריא להזנת פרות במהלך השנה ובמיוחד לייצור חלב כשר לפסח. צמח הקינואה הוכרז רק לאחרונה כסופר פוד (מזון על) בזכות איכויות תזונתיות גבוהות ועושר בחלבון. כחלק מהמחקר פותחו זני קינואה קדומה ומזינה, שהובאו מדרום אמריקה (ושימשו את אנשי המאיה הקדומים) לגידול דו תכליתי לבני אדם וכמספוא לבקר.
ד"ר אביב אשר ממו"פ צפון ומוביל המחקר אומר: "הקינואה הינו צמח עשיר בסיבים תזונתיים וחלבון מלא המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות לבקר. כמו כן, הקינואה מכילה מינרלים וויטמינים רבים, הצמח בעל נעכלות גבוה ואף כשר לפסח היות ואינו דגן ועל כן ניתן להזין בו גם את הפרות בכל חודשי השנה ובפרט לקראת חג הפסח. יתרון משמעותי נוסף בשימוש בקינואה למספוא נובע מהיכולת לנצל את כל הצמח ולא רק את הגרעינים המשמשים להזנת האדם". אומר ד"ר אשר ומוסיף: "לקינואה יתרונות נוספים כצמח למספוא, כמו תכולת חלבון גבוהה, ניצולת מים גבוהה, רמות יבול גבוהות לדונם גידול, יכולת שימור לאורך זמן ועוד. במסגרת המחקר בחנו את השפעת הזנה בקינואה של עגלים במהלך גידולם והתוצאות הראו שיפור משמעותי ביעילות ניצולת המזון של העגלים וכתוצאה מכך שיפור ברווחיות הגידול. שימוש בקינואה להזנה של בקר בקינואה הינו חדשני ברמה העולמית ומהווה פריצת דרך ישראלית שהניבה שיתופי פעולה עם תעשיית המזון המקומית ועם מדינות נוספות בעולם" אומר ד"ר אשר.
חיה רק-יהלום, מנכ"לית מו"פ צפון אומרת: "שילוב של המידע הקיים במדע עם התוצאות הקדימיות ממספר ניסויים שבצענו במו"פ צפון בשלוש השנים האחרונות, מצביעים על הפוטנציאל הגבוה של הקינואה, לשמש כצמח מספוא איכותי וחדש לסל גידולי השדה למספוא בארץ. במידה ויזינו את פרות החלב בצמח הקינואה מהזן שנבדק במחקר, לאורך כל השנה, לא יהיה צורך לרפתנים להיערך באופן מיוחד לחג הפסח ולבצע את שלל הפעולות ההדרגתיות ההופכות את תפריט הפרות לכשר לפסח וכן הפחתת הסבל לפרות בשינוי התפריט. הקינואה למספוא הנו גידול ייחודי המעניק מענה בריא לפרות וכן משתלם כלכלית לרפתנים, היות ולא יתקיים תהליך החלפת המזון לקראת החג". עוד מוסיפה רק-יהלום, כי אין ספק שגידול הקינואה יהיה גם כלכלי למגדלי הקינואה למאכל אדם (גרגירים), היות וזן הקינואה שנזרע לצרכי המחקר הניב יבול גרעינים כפול מהממוצע העולמי ועלה על 600 ק"ג לדונם בממוצע רב שנתי, לעומת 300 ק"ג לדונם ממוצע היבול העולמי.
על פי נתוני מועצת החלב לשנת 2019, מונה עדר החלב הישראלי כ- 136,000 פרות המייצרות כ- 1,500 מיליון ליטר חלב בשנה. תנובת החלב של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם כ- 11,852 ק"ג חלב בשנה. אוכלוסיית ישראל מונה 9.1 מיליון תושבים, הצורכים קרוב ל- 170 ליטר לנפש מוצרי חלב (שווה ערך חלב גולמי) בשנה.
צילום – מו"פ צפון
