בישראל מגדלים מידי שנה כמיליון דונם תבואות חורף (50% משטחי הגד"ש), רובם המכריע בתנאי בעל. החיטה מהווה את הגידול החורפי העיקרי להזנת מעלי גרה בארץ. בתנאי שוק כאלה חייבת לעלות לבחינה מחודשת שאלת כדאיות גידול תבואות חורף בישראל עבור משק הבקר והחלב באופן שיקטין את השימוש בגרעינים מיובאים במנה. טיפוח ושילוב זני דגן עתירי גרעינים למספוא עשויים לחסוך למגדלים ולמשק הלאומי הוצאות ולהפחית את התלות הגבוהה ביבוא גרגרים. לאחרונה במחקר השוואתי שכלל ניסוי שדה רב שנתי בתנאי ישראל הודגם הפוטנציאל של חיטפון ושיבולת שועל כחלופות אפשריות של חיטה למספוא דגן חורפי. יעדו הכללי של מחקר זה הוא בחינת כושר הייצור למספוא של מינים אלו והתאמתם לתנאי הגידול בישראל. להשגת יעד המחקר נקבעו המטרות הבאות: (א) בחינת האדפטציה של זני אינטרודוקציה של שיבולת שועל וחיטפון בשתי סביבות (סביבה ים תיכונית וסביבה חצי-יובשנית). בהקשר זה יבחן: כושר הייצור (יבול ביומסה) והאיכות של גידולי המספוא (הרכב כימי, איכות הזנה ונעכלות). (ב) פיתוח תשתית גנטית לטיפוח והשבחה של חיטפון מותאם לתנאי ישראל. הזנים שימצאו כמצטיינים ישמשו כבסיס לטיפוח עתידי לזני דגן למספוא בישראל. השגת המטרות של מחקר זה תאפשר לברור מיני דגן חדשים המותאמים לגידול למספוא בסביבות הנבחנות ולזהות חומר גנטי בעל יבול גבוה למספוא, איכות הזנה טובה ונעכלות. גיוון סל הגידולים של המספוא החורפי יאפשר הרחבת מחזור הגידולים, התמודדות טובה יותר עם תנאי האקלים המשתנים, וכפועל יוצא עשויה לשפר את הגמישות והיציבות של אספקת מספוא גס למשק הבקר והחלב