ענף החקלאות הוא ההווה והעתיד של מדינת ישראל. לכבודו, החלטנו לצאת לשטח ולהכיר מקרוב את החקלאי הישראלי. אנו מציגים בפניכם סדרת ראיונות על חקלאות מתקדמת, האתגרים החדשים בענף, דור ההמשך ועוד. הכירו את טל גולן, בן 36, מנהל תחום החקלאות של קיבוץ יד מרדכי. בראיון, מספר טל על ילדותו, החיים כחקלאי בעוטף עזה, העבודה המאתגרת והטכנולוגיה החדשה, המשתלבת יחד עם החקלאות המסורתית
מהו ענף החקלאות בשבילך?
אני בן קיבוץ יד מרדכי. כאן גדלתי, חונכתי והתבגרתי. כנער עבדתי קצת בתחום, בצוות ההשקיה שבשדות. מיד לאחר השירות הצבא עסקתי בכלל בתחום אחר. פניתי אל עולם החינוך. הייתי מחנך, מדריך ומנהל במוסד החינוכי.
למדתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית, וכאן החלטתי שגם צמחים צריכים טיפול. לכן עברתי לתחום החקלאות. התחלתי כמגדל האבוקדו של הקיבוץ, ובהמשך עברתי לנהל את כל תחום החקלאות של קיבוץ יד מרדכי.
כיום ענף החקלאות בקיבוץ הוא ענף שמשלב את כל מה שצורך קרקע ומים: גד"ש, פלחה, פרדס הדרים וגם אבוקדו. יש לנו בקיבוץ בערך 10,000 דונם גד"ש פלחה, 600 דונם אבוקדו ו-600 דונם פרדס. רוב השטחים שלנו נמצאים בקיבוץ יד מרדכי. למי שלא מכיר, מדובר על אזור עוטף עזה. כמו כן יש לנו שטחים נוספים בשדה קמה שבנגב ובאזור צומת גבעתי.
ציינת את העובדה שאתם נמצאים בעוטף עזה. איך המצב הבטחוני משפיע על עבודת החקלאי?
בשגרה אנחנו די "רגילים", העבודה מתבצעת כמו כל יום עבודה רגיל. ההשפעה על החקלאות מתחילה בעיקר בעתות חירום, כאשר מתחילה התחממות. לא מעט פעמים פיקוד העורף מוציאים הודעה שאסור לעבוד בחקלאות.
אנחנו כחקלאים יודעים כמובן שמה שמוביל את התחום הזה נקרא טיימיניג. כלומר, יש עבודות שאי אפשר לדחות, ואסור לנו לבטל. כמו ריסוסים, קטיפים, קצירים ועוד. ברגע שיש התחממות, נוצרת עבורנו בעיה גדולה.
אי אפשר לקטוף את הקטיף, אי אפשר להוציא תפוחי אדמה מתוך האדמה, שזאת עבודה הרבה יותר מסוכנת, כי היא מתבצעת בלילות. וכמובן האיסור של פיקוד העורף שתמיד קיים. אבל גם במצבים בהם יש התחממות ומותר לנו לעבוד כרגיל, עדיין קיים קושי נורא גדול בלצאת לשדה.
בימים שאנחנו ממש מטווחים, זה הסיכון הכי גבוה. אסור לנו להוציא עובד עם טרקטור כל כך קרוב לגבול. אבל מצד שני אנחנו לא מוותרים על כלום. לא על דונמים, ולא על שום שטח חקלאי. אנחנו ממשיכים קדימה.
ספר לי על ההתנהלות היומיומית של חקלאי ביד מרדכי.
אנחנו ענף מאוד מגוון. כבר בשעה שש בבוקר אנחנו נפגשים כולם ביחד, שותים את כוס הקפה, ומשם כל אחד יוצא למשימותיו. בין אם זה בגד"ש עיבודים, השקיה, קצירים, קטיפים ועוד. יש לנו פרדס ואבוקדו שזה אומר עבודה של ריסוסים, גיזומים וקטיפים, כל הזמן.
יש לנו צוות של כמעט 20 ישראליים ועוד 15 עובדים תאילנדים. חלקם מגדלים מקצועיים, חלקם אנשים טכניים וחלקם מפעילים של טרקטורים. יום של חקלאי מתחיל בשש ולא נגמר אף פעם, כי הצמח לעולם לא מפסיק לבקש. אנחנו תמיד צריכים להיות עם יד על הדופק מבחינת השקיה, מזיקים, מחלות ועוד. עבודה של חקלאי זה 24/7.
מהם האתגרים בעבודה, והאם נדרשת יצירתיות מיוחדת?
יש הרבה אתגרים בחקלאות. מצד אחד כיף לקום בבוקר, לראות את הזריחה בשדה, לצאת לשטח הפתוח. כמובן שישנה עבודה פיזית, אבל זה דבר מבורך. הקושי הכי גדול בחקלאות זה האי וודאות. התלות שלנו בהמון גורמים, כמו למשל מזג האוויר והאקלים, יש המון אי וודאות מתי יירד גשם, מה יהיו הטמפרטורות ועוד. חייבים להוסיף שאנחנו גם חיים במדינה שלא כל כך תומכת בנו. ובנוסף גם המחירים של התשומות שלנו, שרק עולים ועולים כל הזמן. להיות חקלאי זה כמו רולטה. אתה זורע ואתה לא יודע מה יקרה לגידול שלך, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה עסקית. נשאר רק לקוות לטוב.
כיצד משפיעה הטכנולוגיה המתקדמת על הענף?
החקלאות הבסיסית עדיין מתבססת על הטרקטור שחורש את השדה. אף אלגוריתם לא הצליח עדיין למצוא תחליף לכלי הוותיק הזה, ונראה שהטרקטור ימשיך לבצע את העבודה הפיזית שלו יחד עם מערכות ההשקיה והממטרות.
אבל מצד שני קיימים לא מעט חידושים טכנולוגיים כגון הג'י פי אס, ניהוג אוטומטי, מערכות אוטומציה חדשות שנכנסות אל עולם ההשקיה, רחפנים מרססים שנכנסים עכשיו לתחום הפרדסים. בענף החקלאות יש שילוב של טכנולוגיה חדשה יחד עם ישנה. כלומר בכל פעם מוצאים את החתיכה החדשה שתחליף את הישנה, אבל השיטה המסורתית תמיד תישאר איתנו. הרובוטים לא יחליפו אותנו כל כך מהר.
קיבלנו הצצה לחיי היומיום של טל, שרבים מאיתנו יוכלו להזדהות עימה. טל הוא דוגמא מצוינת לדור ההמשך של החקלאים בישראל. החקלאות בארץ רוצה וצריכה להמשיך לצמוח, אולם האתגרים העומדים בפניה מחייבים מאמץ משותף שבו החקלאים יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, עובדים יחד כדי להבטיח את קיום מגוון השירותים שהענף מספק לכלכלה ולסביבה.
הריאיון עם טל סיפק רק הצצה קטנה על האתגרים שעוברים החקלאיים מדי יום. הטכנולוגיה החדשה שמשתלבת נהדר עם החקלאות המסורתית ותנאי מזג האוויר המשתנים בכל יום, הם דוגמא לכך שעל החקלאי להיות תמיד ערני, ועם יד על הדופק.
החקלאי הוא מקור השראה עצום. בעזרתו אנו למדים על דרכי הטבע, וכיצד הם מתחברים לעולמנו. אנו נמשיך להביא לכם סיפורים וראיונות מרתקים, כדי שנמשיך להכיר מקרוב את סיפורו האישי של החקלאי הישראלי.