לאור הטמפרטורות, הגבוהות יחסית לעונה שאנחנו חווים, התחלנו לראות כנימות עלה בשדות החיטה
ההמלצה העקרונית היא לרסס כאשר השיבולת נשלפת, אלא אם יש נגיעות גבוהה בשדה ואז נשקול להקדים את הטיפול. באם יש התלבטות, מוזמנים להיוועץ עימנו.
הטיפול הרווח שיכול לטפל בכנימות עלה וכן לסייע במניעת חילדון, שגם אותו כבר ראו בשדות במישור החוף הדרומי, הינו פריורי אקסטרה / פוליקור בשילוב טלסטאר ומקביליהם בהתאם לרשום בתווית.
לשימושכם, מעט מידע תיאורטי מתוך דפון שהפצתי בשנה שעברה בנושא מחלות ומזיקים עיקריים בתקופת האביב בחיטה ושעורה שנכתב על ידי יפתח גלעדי, אור רם, תמר אלון, ינון שחם, ועוזי נפתליהו.
כנימות עלה: בעלות צבע ירוק או אפור ומופיעות כבודדות, או באשכולות על חלקי צמח שונים. הכנימות ניזונות ממציצת מוהל העלה והקנה בצמח הצעיר ובהמשך עולות על השיבולים. עקב כך גורמות להחלשת הצמחים והצטמקות הגרגרים. מידת הנזק תלויה בגודל האוכלוסייה ואופן התפשטותה בשדה. כנימות עלה הדגניים מתרבות בארץ ברבייה מינית ורביית בתולין (השרצה). הטמפרטורות הנוחות להתפתחותן הן בתחום של 20 – 25 מעלות צלזיוס, אולם גם בטמפרטורות קרות יותר ימשיכו להתקיים. עם עליית הטמפרטורות עלולה פעילותן להתגבר, אולם מזג אויר חם ויבש, לאורך מספר ימים עשוי לגרום לתמותה והיעלמותן מהשטח. אין בידינו ספי פעולה ברורים באשר לרמת האוכלוסייה, מידת הנזק וכדאיות הטיפול. ניסויים שנערכו בשנים האחרונות הצביעו על כך שכדאי לטפל בעיקר החל משלב ההשתבלות, כאשר הנגיעות בשיבולים גבוהה. מאידך, בשנים האחרונות נמצאו רמות גבוהות של המזיק אף בשלבים מוקדמים יותר, העשויות לגרום לצריבות קשות בעלה הדגל ופגיעה במילוי הגרגר וביבול. כדאי להיוועץ במדריכים בדבר הצורך בטיפול. חלקות שנזרעו בזרעים עטויים בסלסט טופ ובסנטרינו, יש להניח שהן מוגנות יותר מפני הכנימות, אך מומלץ לנטר ולוודא זאת.
