עבודה זו בחנה אם הגדלת מספר שורות החימצה על הערוגה מביאה לתוספות יבול גם באזורים המאופיינים בתנאי גידול שונים, כמו הצורך במנות מים גבוהות יותר בגידולי קיץ, סוגי קרקע וכו'
רקע:
בניסויים מבוקרים שערכו דודי שמש וחוב' בשנים 2012 ו-2015 נמצא שהגדלת מספר שורות החימצה לערוגה סטנדרטית של 1.92 מטר משתיים לארבע הביאה לתוספת יבול בתחום של 10-30 אחוז, כאשר התוספת הממוצעת בשלוש השוואות, עמדה על 21 אחוז.
לכן מצאנו לנכון לבחון אם הגדלת מספר שורות החימצה על הערוגה תביא לתוספות יבול גם באזורים המאופיינים בתנאי גידול שונים, כמו הצורך במנות מים גבוהות יותר בגידולי קיץ, סוגי קרקע וכו'.
בהתייעצות עם דודי שמש עלו מספר נקודות שבהן יש להתחשב או שלגביהן קיימת אי-ודאות במעבר משתים לארבע שורות: בניסויים שנערכו בחווה בעכו נזרעו ארבע השורות כך שהמרחק בין שתי השורות המרכזיות עמד על 75 ס"מ והמרווח בין שתי השורות החיצוניות עמד על 96 ס"מ. לא ברור אם מרווח זה הוא אכן המיטבי, אבל זו ללא ספק זוהי נקודת מוצא טובה, מאחר שמרווח זה הביא להעלאת היבול בשיעורים שפורטו לעיל. כמות הזרעים ליחידת שטח בארבע שורות דומה לזו המקובלת במזרע של שתי שורות לערוגה. במזרע של ארבע שורות לערוגה, קשה יותר, מחד גיסא, לקלטר לאחר ההצצה, אך, מאידך גיסא, הסגירה המהירה יותר של הנוף מקלה על ההתמודדות עם העשבייה.
קציר ארבע שורות לערוגה מבוצע על ידי "שולחן חיטה" וייתכן שבשיטה זו הקציר אינו מיטבי. תוספת היבול התקבלה בזנים "זהבית" ו"ירדן" (תוספת מובהקת בזהבית בלבד), המובילים בגובה היבול בתנאי גידול מקובלים. אך תוספת יבול מובהקת התקבלה גם בזן "בר", זן מסחרי, המוביל ביבוליו בחלקות גידול המאולחות בפוזריום. לכן קיימת אפשרות שתוספת שורות עשויה לצמצם את הפגיעה ביבול בחלקות חימצה הסובלות ממחלת הפוזריום.