בשנים האחרונות נעשה מאמץ מחקרי רב להשבת גידול השומשום לישראל, במטרה להרחיב את מגוון גידולי הקיץ המצומצם בישראל. בניסוי שנערך במוקד מחקרים באגמון החולה נבחנו שני זנים חדשים (מיקה ויעקבי), מטיפוח של הפקולטה לחקלאות, תחת שלוש רמות השקיה שונות בהשקיה בקונוע: 60%, 100%, 120% החזר מהתאדות מחושבת. בניטור הצמחי נמצא כי גובה הצמחים הממוצע בזן מיקה היה גבוה במובהק מאשר בזן יעקובי ובשני הזנים לא נמצאה השפעה מובהקת לטיפולי ההשקיה. למרות הגובה הרב של הצמחים, בעיקר כאמור בזן מיקה, לא נצפתה רביצה משמעותית בחלקה בתגובה להשקיה בקונוע למרות שיעור ההמטרה הגבוה. הזן יעקובי נמצא בכיר יותר מאשר הזן מיקה. מיקום מפרק הפריחה האחרון בזן יעקובי היה תמיד גבוה יותר בהשוואה לזן מיקה.
בגלל השונות הגדולה בין החזרות בכל טיפול השקיה בתוך כל זן לא נמצאה השפעה מובהקת להשקיה על מדד זה. על פי תגובת חיישני רטיבות הקרקע נראה היה שעיקר צריכת המים של צמחי השומשום בשלושת טיפולי ההשקיה הייתה מהשכבה העליונה של הקרקע. בצמחים שנעקרו נראתה מערכת שורשים מסועפת מאד ורחבה אבל שטחית. היבול הממוצע לאחר קציר ודייש ידני בזן מיקה היה גבוה יותר מאשר בזן יעקובי אם כי לא מובהק סטטיסטית עקב מיעוט חזרות בגלל החלקות שנפגעו מהצפה. בשני הזנים היבול הממוצע הגבוה היה בתגובה להשקיה במנת המים הגבוהה.