חודש מאי היה חודש של היפוך מגמה רוחבי בשוק הגרעינים, לאחר העליות שנרשמו מתחילת השנה. מחירי התירס ירדו ב-3.4%, החיטה ירדה בכ-5%, ופולי הסויה נסחרו כמעט ללא שינוי. מגמה זו הואצה עם תחילתו של חודש יוני, כאשר מחירי התבואות החקלאיות רשמו ירידות חדות.נראה כי השוק מוחק את פרמיית הסיכון שנבנתה לאחר תחילת המלחמה סביב עליית מחירי הדשנים, כאשר לעת עתה המשבר אינו מהווה סיכון מיידי למאזן התבואות החקלאיות בעולם. על פי ההערכות, הזריעה בארה”ב מתקדמת בקצב ובהיקף מספקים, והיבולים בחצי הכדור הצפוני נראים טובים באופן כללי. עם זאת, נתוני זריעה שפורסמו במהלך השבוע האחרון באוסטרליה מצביעים על ירידה חדה בשטחי זריעת החיטה, בין היתר על רקע עלויות דשנים גבוהות, אשר עשויות לפגוע בפוטנציאל היבול. עם זאת, לעת עתה נראה כי השוק ממוקד במאזן העולמי הנוכחי, אשר עדיין נראה מספק.מבחינת הסביבה המאקרו-כלכלית, תשומת הלב חזרה למזרח התיכון לאור אירועי סוף השבוע. תקיפת המתקן הפטרוכימי קארון שבאיראן מהווה פגיעה במטרה כלכלית משמעותית, ובהחלט מעלה את רף הסיכון להסלמה נוספת. מעבר לכך, השווקים הפיננסיים חוו טלטלה ביום שישי האחרון לאחר זינוק בתשואות האג”ח בארה”ב, אשר הוביל לירידה חדה בנכסי הסיכון. מדד ה-S&P 500 ירד ב-2.6%, הירידה היומית החדה ביותר שנרשמה בשוק מאז נובמבר 2025. נראה כי השוק מתחיל לתמחר פוטנציאל לסבב העלאות ריבית בעולם. מספר בנקים מרכזיים הודיעו כי אפשרות זו נשקלת, ונראה כי פרסום דו”ח התעסוקה בארה”ב ביום שישי האחרון הטה את הכף גם בשוק האג”ח האמריקאי, אשר מתמחר כעת סבירות גוברת להעלאות ריבית עד חודש דצמבר.נפט ה-WTI נסחר הבוקר סביב 94 דולר לחבית. מעבר לאירועי סוף השבוע, אשר מחזירים לכותרות את סיכוני ההסלמה והפגיעה בתשתיות אנרגיה, במהלך החודש האחרון נראה כי שחרור מלאי החירום באופן מתואם על ידי ארה”ב ויפן סייע לייצב את שוק הנפט באופן זמני. בנוסף, יבוא הנפט הסיני נחתך באופן חד במהלך החודש, מה שככל הנראה מצביע על שימוש ברזרבות שנצברו במהלך 2025.בזמן שמלאי הנפט העולמיים מנוצלים כדי לייצב את השוק, השאלות המרכזיות הן משך המשבר, קצב גריעת המלאים העולמיים ומידת הדחיפות שבה מלאים אלו ימולאו מחדש במהלך 2027. מחירי הנפט הגבוהים ב-2026 מספקים תמריץ ברור לקידוחים חדשים, וצפויה עלייה משמעותית בתפוקת הנפט העולמית ב-2027, אשר עשויה לעלות על הצריכה. לכן, קצב מילוי המאגרים לאחר המשבר עשוי להכתיב במידה רבה את מחירי השוק.השפעת מחירי הנפט על שוק השמנים הצמחיים ניכרת במיוחד לאור האצת הרגולציה בתחום הדלקים הירוקים מתחילת המשבר. שמן הסויה בארה”ב, שמן הקנולה באירופה ושמן הדקל באינדונזיה ומלזיה הם דוגמאות בולטות לשווקים שבהם קיימת תמיכה מבנית מצד ביקוש לדלקים ירוקים. ביקוש זה רגיש פחות למחיר ביחס לצרכני מזון קלאסיים, אשר נוטים לעכב רכישות ולהעדיף שימוש במלאים קיימים כאשר המחירים גבוהים.התירס נסחר הבוקר סביב 416 סנט לבושל, לאחר שירד מתחילת החודש בכ-30 סנט. כזכור, לאחר תחילת המלחמה בסוף חודש פברואר, קרנות ספקולטיביות בנו פוזיציות לונג משמעותיות בתירס מתוך ציפייה לירידה בשטחי זריעת התירס בארה”ב. הנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים מצביעים על כך שציפייה זו ככל הנראה לא תתממש, ולפחות בשלב זה אין אינדיקציה לקיטון משמעותי בשטחי הזריעה.למעשה, נראה כי העלייה במחירי התירס היא זו שנתנה לחקלאים האמריקאים הזדמנות לגדר קדימה במחירים אטרקטיביים ולהבטיח שולי רווח מספקים, גם על אף העלייה במחירי הדשנים. לאחר שבירת רמות התמיכה הטכניות סביב 440 סנט לבושל, קצב המימושים גבר באופן ניכר. ברמה המעשית, סיכוני הדשנים ועלויות הייצור עדיין לא חלפו, אך השוק חזר להתמקד בתמונת המלאי הנוכחית והקרובה, אשר נראית מספקת ואינה מצדיקה את פרמיית הסיכון המשמעותית שנבנתה במחירי התירס בחודשיים האחרונים. בנוסף, תחזיות מזג האוויר לעונת הגידול אינן מצביעות כרגע על סיכון משמעותי לאזורי גידול התירס בארה”ב. באופן יחסי, תנאי אל ניניו אף עשויים להיטיב עם יבולי התירס בארה”ב, כך שלעת עתה השוק אינו מתמחר סיכון מזג אוויר משמעותי.הספקולנטים צמצמו את פוזיציית הלונג בתירס ב-90,422 חוזים ואופציות, ועומדים כעת על 115,082 חוזים ואופציות בלונג.הסויה נסחרת סביב 1,118 סנט לבושל, ירידה של כ-6% מתחילת החודש. נראה כי סוחרי הסויה התאכזבו מהיעדר הוכחות קונקרטיות לכך שסין אכן מתכוונת להגדיל רכישות סויה מארה”ב בטווח המיידי. בעקבות זאת, הסויה האמריקאית צמצמה באופן ניכר את הפרמיה שנבנתה מול הסויה הברזילאית, אשר הגיעה בחודשים האחרונים לכ-40 דולר לטון ופגעה בביקוש הפיזי לסויה אמריקאית.במקביל, גם נתוני הזריעה בארה”ב נראים מבטיחים. דו”ח ה-USDA מצביע על צפי לעלייה של כ-4% ביבול הסויה האמריקאית, התקדמות טובה בקצב הזריעה והיעדר אירועי מזג אוויר שמצדיקים פרמיית סיכון משמעותית. גם הגעת הסחורה הברזילאית לשוק ככל הנראה הפעילה לחץ ניכר על המחירים, ונראה כי במוקדם או במאוחר הסויה האמריקאית נאלצה להתכנס חזרה לעבר מחירי השוק העולמי.עם זאת, ניתן להניח שמחירי הסויה בארה”ב ישמרו פרמיה מסוימת מול ברזיל לאור הביקוש המקומי הגבוה לשמן סויה. במהלך החודשים האחרונים שוק שמן הסויה בארה”ב עבר שינוי משמעותי, כאשר מחירי השמן נסחרים סביב 1,750 דולר לטון — פער משמעותי מול קומפלקס השמנים הצמחיים בעולם, אשר נע ברובו סביב 1,350–1,450 דולר לטון. הטבות המס להפקת דלקים ירוקים בארה”ב והתיעדוף שניתן לשמן סויה מתוצרת אמריקאית הובילו לזינוק חד בביקוש המקומי, אשר מפצה במידה ניכרת על הירידה בביקוש מצד סין.פיצוי נוסף עבור הסויה האמריקאית מגיע משוק הכוספה. במהלך החודשים האחרונים מספר מטעני כוספת סויה מארגנטינה וברזיל נדחו על ידי יבואנים אירופיים לאחר שנמצאו בהם שאריות של זני GMO האסורים ליבוא לאירופה. במהלך החודש האחרון פורסם כי ארגנטינה מנסה להתחקות אחר מקור הבעיה ופועלת לאתר ולבודד את שרשראות האספקה במדינה, על מנת לוודא שמשלוחי כוספה לאירופה לא יכילו זני סויה האסורים ליבוא.אירוע זה, ככל שהוא נותר פתוח ומתגלגל, מעלה את הסיכוי שיבואנים אירופיים יבחרו להגדיל רכישות כוספה מארה”ב. הדבר מספק תמיכה לשוק האמריקאי, גם אם בשלב זה מדובר בעיקר בסיכון תיאורטי שעדיין אינו מגובה בהיקף משמעותי של עסקאות פיזיות. מדובר באירוע לא זניח, שכן אירופה היא יבואנית כוספה משמעותית.שוק הכוספה מתקרב לרמת התמיכה הפסיכולוגית סביב 300 דולר לטון, על רקע הירידה במחירי הפולים והזינוק המשמעותי בהיקפי עיבוד הפולים בארה”ב. ניתן להניח כי ההתפתחויות סביב סוגיית ה-GMO יכריעו האם רמת התמיכה הזו תחזיק, במיוחד לאור העובדה שקיימת פוזיציית לונג ספקולטיבית משמעותית בכוספת הסויה.הספקולנטים צמצמו את פוזיציית הלונג בפולי הסויה ב-33,501 חוזים ואופציות, ועומדים כעת על 156,050 חוזים ואופציות בלונג. בשמן סויה הספקולנטים הגדילו את פוזיציית הלונג ב-15,015 חוזים ואופציות, ועומדים על 156,433 חוזים ואופציות בלונג. בכוספה הספקולנטים הגדילו את פוזיציית הלונג ב-4,091 חוזים ואופציות, ועומדים על 127,070 חוזים ואופציות בלונג.החיטה נסחרת הבוקר סביב 627 סנט לבושל, לאחר שהשלימה ירידה של כ-24 סנט מתחילת החודש. חיטת שיקגו הרכה נסחרת סביב 579 סנט לבושל, וחיטת מטיף הצרפתית נסחרת סביב 201 יורו לטון.מבין כלל הסחורות החקלאיות, נראה כי בחיטה קיימת פגיעה אמיתית בהיצע, לאור הנתונים שפורסמו בנוגע ליבול האמריקאי. עם זאת, השוק מנסה לאזן בין הפגיעה בארה”ב לבין היצע החיטה העולמי, אשר עדיין נראה נוח למדי. יבול החיטה האירופי עדיין נראה במצב טוב יחסית, ותנאי היובש שנרשמו באפריל לא השפיעו באופן משמעותי על הערכות היבול ביבשת.ברוסיה, חלק מההערכות הפרטיות מצביעות על פוטנציאל ליבול גבוה מאוד, ואף מעל 90 מיליון טון. הפתעה נוספת ומשמעותית בשוק החיטה מגיעה ממרוקו ואלג’יריה: היבולים באזור נראים מצוינים, ותנאי הגידול הטובים באופן חריג במהלך העונה מובילים לעלייה של כ-50% בצפי היבול במרוקו, ולצמצום ניכר בדרישת היבוא של מדינות אלו.במקביל, הודו התירה יצוא של כ-2.5 מיליון טון חיטה. אמנם מחירי החיטה העולמיים עדיין נמוכים יחסית וקשה להצדיק יצוא הודי משמעותי בתנאים הנוכחיים, אך עצם הזמינות של חיטה הודית מייצרת “תקרה” פסיכולוגית מסוימת לשוק. השורה התחתונה נותרה כי היצע החיטה בטווח הזמן הקרוב עדיין מספק.לאור הנתונים שפורסמו באוסטרליה בשבוע שעבר, המצביעים על ירידה של כ-20% בשטחי זריעת החיטה על רקע מחירי תשומות גבוהים, ניתן לשאול מתי השוק יעבור ממיקוד בעודף המיידי להתמקדות בסיכון העתידי. בשלב זה, השוק עדיין מתמקד בהיצע הזמין, אך אם תנאי מזג האוויר באוסטרליה, בים השחור או באירופה יתדרדרו בהמשך העונה, החיטה עשויה להיות הראשונה להחזיר פרמיית סיכון משמעותית.הספקולנטים בחיטת שיקגו הגדילו את פוזיציית השורט ב-39,165 חוזים ואופציות, ועומדים כעת על 57,871 חוזים ואופציות בשורט. בחיטת קנזס הספקולנטים המשיכו לצמצם את פוזיציית הלונג ב-13,394 חוזים ואופציות, ועומדים על 13,477 חוזים ואופציות בלונג.לסיכום, המימוש האגרסיבי בפוזיציות הלונג הספקולטיביות שנבנו לאחר תחילת המשבר ממחיש כי בשלב זה השוק הפיזי עדיין קובע את הטון. למרות סיכוני הדשנים, האנרגיה והגיאופוליטיקה, המלאים הקיימים עדיין מספקים, הזריעה בארה”ב מתקדמת היטב, והיבולים בחצי הכדור הצפוני נראים טובים ברובם. לכן, פרמיית הסיכון שנבנתה בחודשים האחרונים נמחקת במהירות.עם זאת, הסיכון לא נעלם. הנתונים מאוסטרליה, המצביעים על ירידה חדה בשטחי זריעת החיטה על רקע מחירי תשומות גבוהים, עשויים להיות האינדיקציה הראשונה לכך שהמשבר מתחיל להשפיע על החלטות זריעה בעולם. במקביל, חלק מספקיות הדשנים מזהירות כי אספקת הדשנים העולמית עלולה שלא להספיק לביקוש בשנת 2027, במיוחד אם שיבושי שרשראות האספקה יימשכו.
בשורה התחתונה, שוק הגרעינים אינו מתמחר כרגע מחסור מיידי, אלא חוזר להתמקד במלאים מספקים וביבולים טובים לעונה הנוכחית. השאלה המרכזית קדימה היא האם המלאים הללו יספיקו כדי לגשר על המשבר עד ששרשראות האספקה והייצור יתאימו את עצמן – או שמא הלחץ בדשנים, באנרגיה ובחצי הכדור הדרומי יחזיר את פרמיית הסיכון לשוק בהמשך השנה.
|