איתור בעיות בגידול והכנת מפת יבול באבטיח לפיצוח בחישה מרחוק – 2019

    מחבר:
  • אריה בוסק
  • מנחם אליה
  • קרן סלינס
  • חן חיים
  • עמנואל לויטין
  • רון סגל

מפת יבול אותה ניתן להפיק כיום מקומביינים וקטפות כותנה מאפשרת להבין טוב יותר את השונות ביבול ולעיתים הצלבת מפת היבול עם נתונים אחרים מייצרת תובנות המסייעות לשיפור ממשק הגידול. בגידול אבטיח לפיצוח לא קיימת שיטה ליצירת מפת יבול. ניסוי חלוצי זה נועד לבחון את האפשרות לייצור מפת יבול לשדה אבטיח על ידי פיתוח אלגוריתם שיפיק מפה כזו מצילומי רחפן. בשלבים מוקדמים יותר מיפינו כך את השיבוש בעשבייה.. לאחר סידרת צילומים במהלך העונה סימנו לקראת האסיף ריבועים בשדה שאופיינו בשונות במספר האבטיחים ובגודלם. לאחר צילום השטח ספרנו ושקלנו את האבטיחים בכל ריבוע. נתונים אלה שימשו לכיול אלגוריתם  שחישב יבול ליחידת שטח על ידי אומדן המשקל לכל אבטיח בנפרד. נמצא מתאם גבוה מאוד בין היבול בשטח לבין אומדן היבול של האלגוריתם שפותח. מתאם זה שימש ליצירת מפת יבול לכל השטח (המיפוי מבוסס על מיקום ומשקל של כ 360,000 אבטיחים שהיו בשדה) . נמצא קשר ראשוני בין עוצמת השיבוש בעשבייה לבין היבול. נראה שניתן להגיע למיפוי היבול בשדה אבטיח אך יש צורך לחזור על הבדיקה כדי לאמת את דיוק האומדנים של האלגוריתמים במקרים אחרים להמשיך לקרוא איתור בעיות בגידול והכנת מפת יבול באבטיח לפיצוח בחישה מרחוק – 2019

סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

    מחבר:
  • עידן ריצקר
  • גלי כרמי
  • שחר ברעם
  • רן אראל

בשטחי גד"ש רבים בצפון הנגב ושפלת החוף קיימת תופעה של כתמים של חול המאופיינים ביבול נמוך מאוד. כתמים אלו מופיעים בצורה לא סדירה בשטחים נרחבים הנאמדים באלפי דונמים. מופע הגידול בכתמים הוא של צמחים מנונסים, כלורוטיים מאוד ולעיתים קרובות גובהם כלל אינו מאפשר קציר. ההנחה הרווחת היא שמחסור אקוטי בחנקן הוא הגורם הישיר לפגיעה ביבול. ההשערה שלנו, שכתמי החול בעלי מאפיינים כימיים ופיזיקליים שונים הגורמים לאבדן מהיר של החנקן לאחר היישום.

על מנת לבחון השערה זו, דגמנו קרקע משני אתרים (סמוך דורות ולפידות) בהן ניתן היה לאבחן "כתמי חול" בצורה חזותית. נדגמה קרקע מהכתמים וקרקע הסמוכה אליהם בהם הגידול נראה תקין. בניסוי בחנו תגובה של חיטה בעציצים לדישון באוראה, את שטף החנקן לעומק פרופיל הקרקע ואת אבדן החנקן בהתנדפות.

 בכתמי החול שיעור החול גבוה מ-80% ותכולת הגיר מעט נמוכה יותר. התוצאות מאששות את השערת המחקר כי חנקן הוא הגורם לעיכוב בהתפתחות החיטה כאשר בכתמי החול הצמחים היו בעלי ריכוז חנקן נמוך משמעותית. ממעקב אחר תנועת החנקן נמצא שריכוז האמוניום היה גבוה בשבוע הראשון אחרי יישום אוראה וצנח לערכים זניחים אחרי שבועיים. שטף החנקות מתחת לשכבת הקרקע העליונה (30 ס"מ) היה בשיא 10 ימים  אחרי היישום ודעך לערכים זניחים אחרי 21 יום. למעשה, רוב החנקן נשטף כשבועיים אחרי יישום האוראה. שיעור החנקן שאבד בהתנדפות היה נמוך מאוד (פחות מ-2%) ואינו מסביר את הפגיעה בפוריות בכתמי החול. תוצאות המחקר מצביעות על טרנספורמציה מהירה מאוד של אוראה לאמוניום ולחנקה בפרק זמן של כשבוע. אנו מעריכים שבכתמי החול החנקה נשטפת במהירות מתחת לבית השורשים ולכן הגידול לא מספיק לנצל את הדשן. אנו ממליצים לבחון שימוש במעקבי ניטריפיקציה או בדשן בשחרור מבוקר לצמצם את שטיפת החנקות

להמשיך לקרוא סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

ניסויים ותצפיות בהדברת עשבים ודישון בקינואה עונת 2019-2020

    מחבר:
  • אור רם
  • יואב גולן
  • יפתח גלעדי

הקינואה היא צמח ממשפחת הירבוזיים, אשר מקורו באזור הרי האנדים שבדרום אמריקה. נראה כי ישנה הצדקה לבחינה של גידול זה בארץ, כאשר היעוד הנבחן הוא הן כגרגירים למאכל אדם והן למספוא. שילוב הקינואה במחזור הגידולים מחייב יצירת פרוטוקול גידול, ולשם כך, יש לחקור ולאסוף מידע וכן לספק פתרונות בכמה תחומים אגרוטכניים. לכן, הועמדו בעונת 2019-2020 מספר תצפיות וניסויים בנושא הדברת עשבים ביישום קדם הצצה ואחר הצצה וכן ניסוי דישון ברמות שונות של חנקן ביסוד ובראש. ניסוי הדישון לא צלח ואין ממנו תוצאות בעקבות סופת רוח שהתרחשה בסוף הגידול, שגרמה לקריסת הצמחים ולשבירתם. בניסוי בחינת קוטלי העשבים ביישום קדם הצצה נמצאו מספר תכשירים יעילים במניעת הצצת העשבים שבטוחים באופן יחסי במינונים מופחתים. בתצפית ובניסוי הדברת העשבים ביישום אחר הצצה נמצאו מספר תכשירים יעילים בהדברת העשבים ובטוחים באופן יחסי לקינואה, חלקם במינונים מלאים וחלקם במינונים מופחתים

להמשיך לקרוא ניסויים ותצפיות בהדברת עשבים ודישון בקינואה עונת 2019-2020

הדברת עשבים בשעועית – תוצאות ניסויי שדה בשנת 2019

הדברת עשבים בשעועית מתבצעת על ידי משטר יישומים של קוטלי עשבים המותאמים להדברת מגוון עשבים, כגון מיני הירבוז, חבלבל, ענבי שועל ועוד. הבעיה העיקרית בתחום הדברת העשבים בגידול השעועית שלא זכתה לפתרון משביע רצון, היא בעיית המינים קשי ההדברה קוטב-מצוי ודטורה. מאחר וקיימת סכנה שהפרי הקוצני של מינים אלו יימצא בתוצרת המשווקת, מינים אלו נחשבים לעשבים מחבלים, משמע אפס נוכחות בתוצרת המשווקת. תכשירים בעלי מנגנון של עיכוב חלוקות תאים כמו טריפלורלין (טריפלן ודומיו) או פנדימטלין (סטומפ ודומיו) וכן קוטלי עשבים מעכבי האנזים ALS כמו אימזמוקס (פולסאר) עשויים להפחית את השיבוש בעשבים אלו. מבין התכשירים שהוזכרו טריפלורלין יצא משימוש בארץ ובאירופה ולכן יש צורך בפיתוח פרוטוקול הדברה יעיל שלא יהיה מבוסס על התכשיר או דומיו. בשנת ניסויים זו ביצענו שני ניסויי שדה ברמת מגשימים בשעועית ירוקה. בניסוי הראשון בחנו את הסטומפ )פנדימטלין( בשתי שיטות יישום: קדם זריעה מתוחח (קז"מ) ויישום קדם הצצה (ק"ה) ובהשוואה לקוטלי עשבים נוספים, כגון דואל S גולד, פול סווינג, רונסטאר וסטרייק. הניסוי השני בוצע ללא טיפולי הסטומפ

להמשיך לקרוא הדברת עשבים בשעועית – תוצאות ניסויי שדה בשנת 2019

השוואת זני כותנה

    מחבר:
  • אריה בוסק
  • איתן סלע

בקובץ הראשון ניתן לראות את ביצוע ההשוואה של אריה בוסק על  2 זני הפימה שעל הפרק.

בקובץ השני, בהמשך לטבלת ההשוואות שערך אריה בוסק מוצגת ההשוואה שערך השנה איתן סלע (גד"ש עציון).תוצאות המאששות את הממצאים הקודמים (עם יתרון קל ל 70 V)

להמשיך לקרוא השוואת זני כותנה