שלוש שנות גידול קינואה בנגב – מידע ומסקנות מניסויי הדברת עשבים

    מחבר:
  • עוזי נפתליהו
  • עידן ריצקר
  • אלי אברבנאל

צמח הקינואה – הקינואה (quinoa Chenopodium) הוא צמח ממשפחת הירבוזיים. עמידותו של צמח הקינואה לתנאי סביבה קשים והשונות הגנטית הרבה בין זני הצמח השונים אפשרה את אקלומו לתנאי קרקע ואקלים מגוונים ברחבי העולם. צמח הקינואה נחשב כגידול עם יכולת הנבת יבול בתנאי גידול קשים

להמשיך לקרוא שלוש שנות גידול קינואה בנגב – מידע ומסקנות מניסויי הדברת עשבים

סכום מורחב לניסוי דישון חיטה 2020

הסכום כולל שלושה פרקים קצרים: א – השפעה מרבית של פוריות הקרקע והדישון על היבול – מדידות בפועל. ב – ניסויי 2020 השפעת כמויות הדשן ומועד הדישון על היבול. ג – הכוונת הדישון במהלך העונה לפי בדיקות צמחיות

להמשיך לקרוא סכום מורחב לניסוי דישון חיטה 2020

איתור בעיות בגידול והכנת מפת יבול באבטיח לפיצוח בחישה מרחוק – 2019

    מחבר:
  • אריה בוסק
  • מנחם אליה
  • קרן סלינס
  • חן חיים
  • עמנואל לויטין
  • רון סגל

מפת יבול אותה ניתן להפיק כיום מקומביינים וקטפות כותנה מאפשרת להבין טוב יותר את השונות ביבול ולעיתים הצלבת מפת היבול עם נתונים אחרים מייצרת תובנות המסייעות לשיפור ממשק הגידול. בגידול אבטיח לפיצוח לא קיימת שיטה ליצירת מפת יבול. ניסוי חלוצי זה נועד לבחון את האפשרות לייצור מפת יבול לשדה אבטיח על ידי פיתוח אלגוריתם שיפיק מפה כזו מצילומי רחפן. בשלבים מוקדמים יותר מיפינו כך את השיבוש בעשבייה.. לאחר סידרת צילומים במהלך העונה סימנו לקראת האסיף ריבועים בשדה שאופיינו בשונות במספר האבטיחים ובגודלם. לאחר צילום השטח ספרנו ושקלנו את האבטיחים בכל ריבוע. נתונים אלה שימשו לכיול אלגוריתם  שחישב יבול ליחידת שטח על ידי אומדן המשקל לכל אבטיח בנפרד. נמצא מתאם גבוה מאוד בין היבול בשטח לבין אומדן היבול של האלגוריתם שפותח. מתאם זה שימש ליצירת מפת יבול לכל השטח (המיפוי מבוסס על מיקום ומשקל של כ 360,000 אבטיחים שהיו בשדה) . נמצא קשר ראשוני בין עוצמת השיבוש בעשבייה לבין היבול. נראה שניתן להגיע למיפוי היבול בשדה אבטיח אך יש צורך לחזור על הבדיקה כדי לאמת את דיוק האומדנים של האלגוריתמים במקרים אחרים להמשיך לקרוא איתור בעיות בגידול והכנת מפת יבול באבטיח לפיצוח בחישה מרחוק – 2019

סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

    מחבר:
  • עידן ריצקר
  • גלי כרמי
  • שחר ברעם
  • רן אראל

בשטחי גד"ש רבים בצפון הנגב ושפלת החוף קיימת תופעה של כתמים של חול המאופיינים ביבול נמוך מאוד. כתמים אלו מופיעים בצורה לא סדירה בשטחים נרחבים הנאמדים באלפי דונמים. מופע הגידול בכתמים הוא של צמחים מנונסים, כלורוטיים מאוד ולעיתים קרובות גובהם כלל אינו מאפשר קציר. ההנחה הרווחת היא שמחסור אקוטי בחנקן הוא הגורם הישיר לפגיעה ביבול. ההשערה שלנו, שכתמי החול בעלי מאפיינים כימיים ופיזיקליים שונים הגורמים לאבדן מהיר של החנקן לאחר היישום.

על מנת לבחון השערה זו, דגמנו קרקע משני אתרים (סמוך דורות ולפידות) בהן ניתן היה לאבחן "כתמי חול" בצורה חזותית. נדגמה קרקע מהכתמים וקרקע הסמוכה אליהם בהם הגידול נראה תקין. בניסוי בחנו תגובה של חיטה בעציצים לדישון באוראה, את שטף החנקן לעומק פרופיל הקרקע ואת אבדן החנקן בהתנדפות.

 בכתמי החול שיעור החול גבוה מ-80% ותכולת הגיר מעט נמוכה יותר. התוצאות מאששות את השערת המחקר כי חנקן הוא הגורם לעיכוב בהתפתחות החיטה כאשר בכתמי החול הצמחים היו בעלי ריכוז חנקן נמוך משמעותית. ממעקב אחר תנועת החנקן נמצא שריכוז האמוניום היה גבוה בשבוע הראשון אחרי יישום אוראה וצנח לערכים זניחים אחרי שבועיים. שטף החנקות מתחת לשכבת הקרקע העליונה (30 ס"מ) היה בשיא 10 ימים  אחרי היישום ודעך לערכים זניחים אחרי 21 יום. למעשה, רוב החנקן נשטף כשבועיים אחרי יישום האוראה. שיעור החנקן שאבד בהתנדפות היה נמוך מאוד (פחות מ-2%) ואינו מסביר את הפגיעה בפוריות בכתמי החול. תוצאות המחקר מצביעות על טרנספורמציה מהירה מאוד של אוראה לאמוניום ולחנקה בפרק זמן של כשבוע. אנו מעריכים שבכתמי החול החנקה נשטפת במהירות מתחת לבית השורשים ולכן הגידול לא מספיק לנצל את הדשן. אנו ממליצים לבחון שימוש במעקבי ניטריפיקציה או בדשן בשחרור מבוקר לצמצם את שטיפת החנקות

להמשיך לקרוא סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

ניסויים ותצפיות בהדברת עשבים ודישון בקינואה עונת 2019-2020

    מחבר:
  • אור רם
  • יואב גולן
  • יפתח גלעדי

הקינואה היא צמח ממשפחת הירבוזיים, אשר מקורו באזור הרי האנדים שבדרום אמריקה. נראה כי ישנה הצדקה לבחינה של גידול זה בארץ, כאשר היעוד הנבחן הוא הן כגרגירים למאכל אדם והן למספוא. שילוב הקינואה במחזור הגידולים מחייב יצירת פרוטוקול גידול, ולשם כך, יש לחקור ולאסוף מידע וכן לספק פתרונות בכמה תחומים אגרוטכניים. לכן, הועמדו בעונת 2019-2020 מספר תצפיות וניסויים בנושא הדברת עשבים ביישום קדם הצצה ואחר הצצה וכן ניסוי דישון ברמות שונות של חנקן ביסוד ובראש. ניסוי הדישון לא צלח ואין ממנו תוצאות בעקבות סופת רוח שהתרחשה בסוף הגידול, שגרמה לקריסת הצמחים ולשבירתם. בניסוי בחינת קוטלי העשבים ביישום קדם הצצה נמצאו מספר תכשירים יעילים במניעת הצצת העשבים שבטוחים באופן יחסי במינונים מופחתים. בתצפית ובניסוי הדברת העשבים ביישום אחר הצצה נמצאו מספר תכשירים יעילים בהדברת העשבים ובטוחים באופן יחסי לקינואה, חלקם במינונים מלאים וחלקם במינונים מופחתים

להמשיך לקרוא ניסויים ותצפיות בהדברת עשבים ודישון בקינואה עונת 2019-2020