כמה זמן אתה עוסק בתחום החקלאות?

גדלתי בעבודות השדה: במהלך נעוריי, עסקתי בעבודות שונות בגידולי השדה בקיבוץ, אם כי לאחר השירות הצבאי בחרתי דווקא לעסוק בתחום אחר, ולפני כ-6 שנים החלטתי לחזור לענף בו חונכתי ועליו גדלתי. כיום אני מתגורר בקיבוץ מעלה גלבוע ועובד בענף גידולי השדה של קיבוץ עין חרוד – איחוד, בו אנו עובדים עם קרוב ל-10,000 דונם של גידולי שדה. יש לי תואר ראשון בגיאולוגיה, וכיום אני בתחילת התואר השני העוסק בניהול משאבי טבע וסביבה. כמו כן, אני בוגר מחזור ג' של קורס "עתידים לחקלאות" מטעם משרד החקלאות. במסגרת תפקידי בגד"ש, מלבד היותי עוסק בגידולי שדה מגוונים נוספים, אני האחראי על גידול השום - ענף גידול זה תופס תאוצה רבה בצפון הארץ, ואנו נחשבים לגדולים ביותר בארץ בגידול שום ישראלי מקומי. בנוסף, אני אחראי על שני תחומים נוספים: תחום ההדברה והגנת הצומח ותחום החקלאות המדייקת, עליהם אפרט בהרחבה בהמשך.

במהלך העבודה החקלאית, אנו עובדים כצוות אחד. כל אחד מאיתנו מבין ויודע את עבודתו ומהו תחום האחריות המוטל עליו, אך דעתם של כולם נשמעת. אנו עובדים ביחד כקבוצה אחת מגובשת ועוזרים המון אחד לשני. כך העבודה הופכת ליעילה ולמהנה הרבה יותר. למשל, אנו יודעים מתי יש להשקות את חלקות השום ומתי הטרקטור צריך לקלטר בשדות, אך אנו לא קובעים את סדרי העבודה. אנו עובדים יחד כדי להגיע לתוצאות מהירות, ושיתופי הפעולה בינינו עובדים פשוט נהדר.

מהם התחומים הנוספים בהם אתה עוסק במהלך עבודתך?

כפי שציינתי, אני עוסק בשני תחומים מרכזיים נוספים מלבד היותי אחראי על גידול השום:
תחום ההדברה והגנת הצומח – זהו תחום עליו אנו מקפידים ומפקחים בצורה מאוד הדוקה. במסגרת תפקידי, אני אחראי על כל הקבלנים שנמצאים אצלנו בקיבוץ ועושים עבודות שונות כגון: ריסוסים מהקרקע ומהאוויר, דישון, עישוב ועוד. אנו מלווים אותם לשטח ונמצאים עימם שם עד לגמר העבודה, מעניקים הדרכות והמלצות ודואגים לספק עבורם את מוצרי הריסוס השונים.

חשוב לנו לשמור על איכות הסביבה ועל כדור הארץ. אמנם אנחנו לא משק אורגני, אך אנו עושים כל  מאמץ כדי שהפגיעה בסביבה תהיה הכי מזערית שרק ניתן. למשל, אם נשארו שלושה ליטרים של חומר ריסוס עודף, נוודא שלא ישתמשו בו. תמיד נקשיב להמלצות המדריכים ונפעל על פי מה שהחלטנו. כך גם נוודא שלא נעשים טעויות בשטח כגון ריסוס שדות שלא שייכים לנו או ריסוס שדות שלא לצורך.

חקלאות מדייקת - התחום השלישי עליו אני אחראי במסגרת עבודתי. עליי מוטלת האחריות לחפש את כל החידושים הטכנולוגיים הרלוונטיים לענף החקלאות שאנו מסוגלים ויכולים להביא לפתחנו. למשל, אנו עובדים עם טנסיומטרים למדידת מצב הרטיבות בקרקע. כך אנחנו יודעים טוב יותר מתי ניתן להשקות את השדות. כמו כן, יש לנו טרקטורים שנוסעים בניהוג אוטומטי באמצעות מערכות מתקדמות וג'י פי אס שמותקן עליהם. כך אנו יכולים לנווט במהירות וביעילות במהלך העבודה שלנו בשדות. החיסכון הוא אדיר, והטרקטורים החדשים עושים עבודה פשוט נהדרת.

בנוסף, קיימים אמצעי טכנולוגיה עילית חדישים. למשל, אנו נעזרים ונמצאים בקשר הדוק עם כל החוקרים המקצועיים כגון משרד החקלאות האזורי והארצי ובנוסף אנו משתמשים בכלים טכנולוגיים שרכשנו במיוחד עבורנו. לדוגמא, לאחרונה רכשנו רחפן קטן למטרת צילום מפת צימוח. כך אנו מפיקים ערך מקצועי לצד ערכים לימודיים. המטרה שלי היא למצוא את הערך שבכלי ולהבין האם הוא אפקטיבי לשימוש גם עבור חקלאים אחרים. כלומר, אם עבורנו נמצאו הכלים כמתאימים, שימושיים ויעילים לעבודה, נשמח להמליץ לחקלאים נוספים להשתמש בהם. לכן אני מחפש כל הזמן פתרונות טכנולוגיים חדשים, לצד פתרונות קיימים שלא השתמשנו בהם עדיין. ישנן מערכות נוספות שאנו בוחנים כמו אפליקציה שבזמן אמת תוכל לקבוע את מצב הברזים והצינורות בשטח במהלך הסיור שלנו בשדה.

בימינו, קיימות חברות שמנסות לקבוע את מצב הפגעים בשדה באמצעות רחפנים ולוויינים או פיתוחים נוספים כדי לקבוע מה מצב הדישון בשדה ועוד. אנחנו כאן כדי לעזור לרעיון לקבל תעופה, ומכאן אני מזמין כל חברה או יזם עם רעיון חדש לפנות אלינו. כל נושא יתקבל בברכה.

בנוסף, ראוי לציין את העזרה שאנו מקבלים מתלמידי בתי הספר שלומדים את ענף החקלאות. זהו דור ההמשך של החקלאים בישראל. לכן חשוב לנו שהם יגיעו לכאן, יחקרו, יצלמו ויבינו כיצד נעשית העבודה האמתית בשטח.

כיצד מתנהל יום העבודה בקיבוץ עין חרוד איחוד ומהם האתגרים שמלווים אותו?

במשך המון שנים הקפדנו לקיים עבודה ישראלית לחלוטין. זהו נושא שמתנגש בעבודה שלנו עם קבלן הפועלים. בתקופות מסוימות במהלך השנה, בהן העבודה נעשית באופן יותר אינטנסיבי, אנו צריכים לגייס כמויות גדולים יותר של אנשים לעבודה. ישנם קיבוצים שמצליחים לעשות את עבודתם לבד, ללא עזרה חיצונית. אצלנו המצב מעט שונה, ואנו נעזרים בעובדים נוספים שמגיעים כאמור מקבלן הפועלים. בנוסף, אנו מעסיקים בשנתיים האחרונות עובד זר אחד. החלטה שהתקבלה כדי להשיג דרך חשיבה יצירתית אחרת, מלבד זו המגיעה מהישראליים הצעירים שנמצאים אצלנו לאורך כל השנה.

ימי העבודה שלנו בדרך כלל משתנים בין עונה לעונה, וייתכן והחקלאי הממוצע יאמר ש"כל השנה זאת העונה" – אישית, אני חושב על כך באופן מעט שונה. לעניות דעתי, העונות המסיביות ביותר שאנחנו חווים כאן בישראל מתחילות באזור האביב, חודשים פברואר עד יוני. אלה הן העונות האינטנסיביות בעבודה מבחינת האקלים בארץ, בהן מקובל להגיע לעבודה בחמש וחצי בבוקר ולסיים בסביבות 17:30 בערב. כמובן שהשעות משתנות. ישנם ימים בהם ניתן לסיים מוקדם יותר, לצד ימים בהם אנו מסיימים לעבוד בשעות יותר מאוחרות.

במהלך חודשי הקיץ, העבודה בשטח נעשית בתנאי חום, לעיתים קיצוניים. כך שהעבודה בדרך כלל נעשית מוקדם בבוקר ומסתיימת בשעות הצהריים המוקדמות. אז עדיין חם, אבל לא בצורה שאינה מאפשרת לעבוד בשדות. בעונת החורף העבודה מתחילה בסביבות השעה 7:00 בבוקר ומסתיימת אחר הצהריים.

עם השנים, יצרנו בקיבוץ לוח זמנים יחסית גמיש שמאפשר לעבוד באופן אינטנסיבי לצד היכולת לשלב חיי משפחה, תרבות, ספורט, חיי קהילה ועוד. זה מאוד חשוב עבור החקלאים, שכן אם נעבוד מסביב לשעון ללא הפסקה, נגיע מהר מאוד לשלב שבו אנו עייפים ותשושים, מה שיכול לפגוע בעבודה שלנו במהלך העונות החזקות יותר. אנו עוזרים אחד לשני ונותנים כתף כדי שהעבודה תתבצע ביעילות, מהירות ובהרגשה טובה של משפחה אחת שעוזרת אחת לשנייה.

בתקופות בהן עומס העבודה יורד, חשוב לנו לבקר אצל השכנים שלנו ולקבל מהם מידע. להבין מה הם חוו במהלך התקופה האחרונה. מה הם יודעים על החידושים בענף החקלאות. מאוד חשוב לנו להתקדם ולא להישאר מאחור. אנו נמצאים בתקופה אחרת משנים אחרות בענף החקלאות הישראלי. לעניות דעתי, התמונות בהן נסענו בטרקטור פתוח 24 שעות ביממה לפרנסתנו, די נעלמו מהנוף הישראלי. כיום העבודה הפכה להיות יותר יעילה, מדויקת, חכמה ועם כוח אדם קטן ואיכותי הרבה יותר. לכן עלינו להמשיך ולחפש כל הזמן פתרונות לתשובות, כדי שנוכל להמשיך עם הרצון העז שיש לנו להגיע אל "דרך הזהב".

לסיכום

הריאיון עם אילן סיפק הצצה נהדרת לענף החקלאות בצפון הארץ שממשיך לצמוח, על אף האתגרים הרבים העומדים בפניו. שיתוף הפעולה בין המחלקות השונות לצד הגמישות בשעות העבודה, הן דרך נפלאה להמחיש את הגיבוש ואת השיפור שחל במהלך יום העבודה של החקלאים בקיבוץ עין חרוד - איחוד.

אנו נמשיך להביא לכם את הסיפורים והראיונות המרתקים ביותר מתוך השטח, כדי שנמשיך להכיר מקרוב את האדם שנמצא בתוך השדה - החקלאי הישראלי.

הפוסט חקלאות ישראלית אמתית הופיע לראשונה ב-ארגון עובדי הפלחה.

מהו ענף החקלאות בשבילך?

אני בן קיבוץ יד מרדכי. כאן גדלתי, חונכתי והתבגרתי. כנער עבדתי קצת בתחום, בצוות ההשקיה שבשדות. מיד לאחר השירות הצבא עסקתי בכלל בתחום אחר. פניתי אל עולם החינוך. הייתי מחנך, מדריך ומנהל במוסד החינוכי.

למדתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית, וכאן החלטתי שגם צמחים צריכים טיפול. לכן עברתי לתחום החקלאות. התחלתי כמגדל האבוקדו של הקיבוץ, ובהמשך עברתי לנהל את כל תחום החקלאות של קיבוץ יד מרדכי.

כיום ענף החקלאות בקיבוץ הוא ענף שמשלב את כל מה שצורך קרקע ומים: גד"ש, פלחה, פרדס הדרים וגם אבוקדו. יש לנו בקיבוץ בערך 10,000 דונם גד"ש פלחה, 600 דונם אבוקדו ו-600 דונם פרדס. רוב השטחים שלנו נמצאים בקיבוץ יד מרדכי. למי שלא מכיר, מדובר על אזור עוטף עזה. כמו כן יש לנו שטחים נוספים בשדה קמה שבנגב ובאזור צומת גבעתי.

ציינת את העובדה שאתם נמצאים בעוטף עזה. איך המצב הבטחוני משפיע על עבודת החקלאי?

בשגרה אנחנו די "רגילים", העבודה מתבצעת כמו כל יום עבודה רגיל. ההשפעה על החקלאות מתחילה בעיקר בעתות חירום, כאשר מתחילה התחממות. לא מעט פעמים פיקוד העורף מוציאים הודעה שאסור לעבוד בחקלאות.

אנחנו כחקלאים יודעים כמובן שמה שמוביל את התחום הזה נקרא טיימיניג. כלומר, יש עבודות שאי אפשר לדחות, ואסור לנו לבטל. כמו ריסוסים, קטיפים, קצירים ועוד. ברגע שיש התחממות, נוצרת עבורנו בעיה גדולה.

אי אפשר לקטוף את הקטיף, אי אפשר להוציא תפוחי אדמה מתוך האדמה, שזאת עבודה הרבה יותר מסוכנת, כי היא מתבצעת בלילות. וכמובן האיסור של פיקוד העורף שתמיד קיים. אבל גם במצבים בהם יש התחממות ומותר לנו לעבוד כרגיל, עדיין קיים קושי נורא גדול בלצאת לשדה.

בימים שאנחנו ממש מטווחים, זה הסיכון הכי גבוה. אסור לנו להוציא עובד עם טרקטור כל כך קרוב לגבול. אבל מצד שני אנחנו לא מוותרים על כלום. לא על דונמים, ולא על שום שטח חקלאי. אנחנו ממשיכים קדימה.

 ספר לי על ההתנהלות היומיומית של חקלאי ביד מרדכי.

אנחנו ענף מאוד מגוון. כבר בשעה שש בבוקר אנחנו נפגשים כולם ביחד, שותים את כוס הקפה, ומשם כל אחד יוצא למשימותיו. בין אם זה בגד"ש עיבודים, השקיה, קצירים, קטיפים ועוד. יש לנו פרדס ואבוקדו שזה אומר עבודה של ריסוסים, גיזומים וקטיפים, כל הזמן.

יש לנו צוות של כמעט 20 ישראליים ועוד 15 עובדים תאילנדים. חלקם מגדלים מקצועיים, חלקם אנשים טכניים וחלקם מפעילים של טרקטורים. יום של חקלאי מתחיל בשש ולא נגמר אף פעם, כי הצמח לעולם לא מפסיק לבקש. אנחנו תמיד צריכים להיות עם יד על הדופק מבחינת השקיה, מזיקים, מחלות ועוד. עבודה של חקלאי זה 24/7.

מהם האתגרים בעבודה, והאם נדרשת יצירתיות מיוחדת?

יש הרבה אתגרים בחקלאות. מצד אחד כיף לקום בבוקר, לראות את הזריחה בשדה, לצאת לשטח הפתוח. כמובן שישנה עבודה פיזית, אבל זה דבר מבורך. הקושי הכי גדול בחקלאות זה האי וודאות. התלות שלנו בהמון גורמים, כמו למשל מזג האוויר והאקלים, יש המון אי וודאות מתי יירד גשם, מה יהיו הטמפרטורות ועוד. חייבים להוסיף שאנחנו גם חיים במדינה שלא כל כך תומכת בנו. ובנוסף גם המחירים של התשומות שלנו, שרק עולים ועולים כל הזמן. להיות חקלאי זה כמו רולטה. אתה זורע ואתה לא יודע מה יקרה לגידול שלך, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה עסקית. נשאר רק לקוות לטוב.

כיצד משפיעה הטכנולוגיה המתקדמת על הענף?

החקלאות הבסיסית עדיין מתבססת על הטרקטור שחורש את השדה. אף אלגוריתם לא הצליח עדיין למצוא תחליף לכלי הוותיק הזה, ונראה שהטרקטור ימשיך לבצע את העבודה הפיזית שלו יחד עם מערכות ההשקיה והממטרות.

אבל מצד שני קיימים לא מעט חידושים טכנולוגיים כגון הג'י פי אס, ניהוג אוטומטי, מערכות אוטומציה חדשות שנכנסות אל עולם ההשקיה, רחפנים מרססים שנכנסים עכשיו לתחום הפרדסים. בענף החקלאות יש שילוב של טכנולוגיה חדשה יחד עם ישנה. כלומר בכל פעם מוצאים את החתיכה החדשה שתחליף את הישנה, אבל השיטה המסורתית תמיד תישאר איתנו. הרובוטים לא יחליפו אותנו כל כך מהר.

קיבלנו הצצה לחיי היומיום של טל, שרבים מאיתנו יוכלו להזדהות עימה. טל הוא דוגמא מצוינת לדור ההמשך של החקלאים בישראל. החקלאות בארץ רוצה וצריכה להמשיך לצמוח, אולם האתגרים העומדים בפניה מחייבים מאמץ משותף שבו החקלאים יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, עובדים יחד כדי להבטיח את קיום מגוון השירותים שהענף מספק לכלכלה ולסביבה.

הריאיון עם טל סיפק רק הצצה קטנה על האתגרים שעוברים החקלאיים מדי יום. הטכנולוגיה החדשה שמשתלבת נהדר עם החקלאות המסורתית ותנאי מזג האוויר המשתנים בכל יום, הם דוגמא לכך שעל החקלאי להיות תמיד ערני, ועם יד על הדופק.

החקלאי הוא מקור השראה עצום. בעזרתו אנו למדים על דרכי הטבע, וכיצד הם מתחברים לעולמנו. אנו נמשיך להביא לכם סיפורים וראיונות מרתקים, כדי שנמשיך להכיר מקרוב את סיפורו האישי של החקלאי הישראלי.

הפוסט גם צמחים צריכים טיפול הופיע לראשונה ב-ארגון עובדי הפלחה.