חומרים מונעי הצצה בחימצה מיושמים שניים-שלושה חודשים לפני תחילת ההשקיה בטפטוף, מה שמביא לירידה ביעילותם לאחר תחילת ההשקיה ולנביטת עשבים מרובה בעיקר באזור המורטב ע"י שלוחת הטפטוף. בעבודה זאת נבדקה יעילות קטילת העשבים בשתי שיטות יישום: ריסוס על השלוחה מול כימיגציה דרך השלוחות
רקע:
חומרים מונעי הצצה בחימצה מיושמים שניים-שלושה חודשים לפני תחילת ההשקיה בטפטוף, מה שמביא לירידה ביעילותם לאחר תחילת ההשקיה. לכן נקבל, בדרך כלל, נביטת עשבים מרובה בעיקר באזור המורטב ע"י שלוחת הטפטוף. בשנים האחרונות עסקנו לא מעט במתן מענה לעשבייה העולה באזור זה בעזרת ריסוס מוגן על פס ההרטבה בלבד, ובהחלט ראינו ברכה. יחד עם זאת לשיטה זו מספר מגבלות: היא מאלצת ליישם את החומרים בשלב מוקדם יחסית, לעיתים עוד לפני תחילת ההשקיה. בנוסף, היישום הוא בעזרת מרסס ייעודי ברוחב של 6 מטר ולכן עלות הטיפול אינה זניחה וקצב היישום איטי למדי.
בעבר היה מקובל יותר ליישם חומרי הדברת עשבים דרך מערכת הטפטוף, בכימיגציה שנקראה אז הרביגציה. יתרונות השיטה ברורים: ניתן ליישם חומרים בכל שלבי הגידול בלי קשר לגודלו של הצמח התרבותי. עלות היישום אפסית וניתן לבצע אותה במהירות רבה יחסית. הקושי בכימיגציה הינו להבטיח פזור אחיד של קוטל העשבייה בפס המורטב, ולכן ההצלחה בעבר היתה חלקית בלבד. בשנים האחרונות חל שנוי טכנולוגי כשרוב מגדלי הגד"ש עברו משימוש בשלוחות בהן המרחק בין הטפטפות 1 מטר, לשלוחות טפטוף בהן המרחק בין הטפטפות 0.5 מטר, מה שהכפיל את מספר הטפטפות והביא לחלוקת מים אחידה בהרבה לאורך השלוחה. בתנאים אלה ניתן לצפות לשיפור משמעותי ביעילות הכימיגציה לקטילת עשבים.
חשוב לציין שבשתי הגישות העובדה שמטפלים רק באזור פסי ההרטבה מביאה להקטנה משמעותית בכמות קוטלי העשבים המיושמים בהשוואה לכמות המיושמת כמונעי הצצה.
בעבודה זו החילונו להשוות את יעילות קטילת העשבים בשתי שיטות יישום אלה: ריסוס על השלוחה מול כימיגציה דרך השלוחות.