מבחן זני חיטה לגרגרים מולדת, עונת 2020-2019

    מחבר:
  • אור רם
  • יואב גולן
  • איציק אברבנאל
  • יורם שטיינברג
  • רוחי רבינוביץ
  • רון דור סיני
  • גיא גלבוע

מבחן זני חיטה לגרגרים באזור רמות הגליל התחתון נערך זו השנה השלישית. מטרת המבחן הייתה להשוות בין זני חיטה לבדיקת התאמתם לתנאי הגידול הייחודיים באזור. המבחן כלל 7 זנים מסחריים של חיטת הלחם. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים.

לזנים גדרה ועומר היה יבול גבוה במובהק מהזן נירית. המשקל הנפחי היה גבוה בכל הזנים. אחוז החלבון היה תקין בזנים גדרה, נירית וגדיש, ונמוך בזנים כיתאין, נגב, עומר ועמית. אחוז הגלוטן הרטוב היה תקין במרבית הזנים, אך נמוך במעט בזנים כיתאין, נגב ועומר, ונמוך מהרצוי בזן עמית

להמשיך לקרוא מבחן זני חיטה לגרגרים מולדת, עונת 2020-2019

השפעת מועד זריעת צמחי האם על נביטה של זרעי קינואה

    מחבר:
  • אהרון בללו
  • מרים דקלו קרן
  • וופא אבו עקלין
  • גלינה סידן
  • רחל סוקולסקיה
  • ליאור רבינוביץ
  • אביב אשר
  • אבישי לונדנר
  • אורית עמיר שגב
  • אנה פרבר

מחבר נוסף למאמר: ושמואל גלילי

קינואה, (Chenopodium quinoa Willd) צמח חד שנתי ממשפחת הירבוזיים (Amaranthaceae) שבשנים האחרונות זכה לתשומת לב רבה ברחבי העולם בזכות היתרונות התזונתיים והבריאותיים שלו. גם בישראל בוחנים בשנים האחרונות את הפוטנציאל החקלאי של גידול קינואה כצמח דו תכליתי לזרעים ולמספוא. אחת הבעיות היכולות להוות צוואר בקבוק לגידול הקינואה בארץ הוא אחוז הנביטה נמוך של הזרעים מייצור מקומי שלא מאפשר קבלת עומד רצוי בשדה. מצב זה יכול לנבוע מכך שייצור הזרעים המתבצע בעונה אופטימלית לקבלת יבול גבוה אינו מתאים לייצור של זרעים לחקלאים. בעבודה זו בחנו את ההשפעה של מועדי זריעה של צמחי האם על אחוז הנביטה של זרעי קינואה. לשם כך, בדקנו את אחוז הנביטה של זרעי קינואה שנוצרו על  צמחי האם שנזרעו ב- 8 מועדי זריעה מנובמבר 2018 ועד אוקטובר 2019. התוצאות הראו שלמועד הזריעה של צמחי האם ישנה השפעה על אחוז הנביטה של הזרעים. צמחי אם שנזרעו בין יולי לאוקטובר יצרו זרעים חיוניים יותר מאשר צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. זרעים שנוצרו על צמחי אם שנזרעו בינואר לא נבטו כלל. מצב זה יכול לנבוע מהטמפרטורות חמות ששוררות בזמן מילוי הגרגרים של צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. עוד הראנו שמשך הזמן מזריעה עד להבשלה מלאה בזריעות יולי-אוקטובר עמד על כ- 100 ימים, והיה קצר יותר מאשר בצמחים שנזרעו בנובמבר 2018 או בינואר 2019 שעמד על 173 ו- 155 ימים, בהתאמה. אנחנו מניחים שניתן יהיה לגדל קינואה לזרעים באזורים דרומיים כמו הערבה הדרומית, למרות שמועד הקציר של זריעות יולי-אוקטובר נמצא בתוך עונת הגשמים ויש חשש לקבלת נביטה של הזרעים בעודם על הצמח

להמשיך לקרוא השפעת מועד זריעת צמחי האם על נביטה של זרעי קינואה

סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

    מחבר:
  • עידן ריצקר
  • גלי כרמי
  • שחר ברעם
  • רן אראל

בשטחי גד"ש רבים בצפון הנגב ושפלת החוף קיימת תופעה של כתמים של חול המאופיינים ביבול נמוך מאוד. כתמים אלו מופיעים בצורה לא סדירה בשטחים נרחבים הנאמדים באלפי דונמים. מופע הגידול בכתמים הוא של צמחים מנונסים, כלורוטיים מאוד ולעיתים קרובות גובהם כלל אינו מאפשר קציר. ההנחה הרווחת היא שמחסור אקוטי בחנקן הוא הגורם הישיר לפגיעה ביבול. ההשערה שלנו, שכתמי החול בעלי מאפיינים כימיים ופיזיקליים שונים הגורמים לאבדן מהיר של החנקן לאחר היישום.

על מנת לבחון השערה זו, דגמנו קרקע משני אתרים (סמוך דורות ולפידות) בהן ניתן היה לאבחן "כתמי חול" בצורה חזותית. נדגמה קרקע מהכתמים וקרקע הסמוכה אליהם בהם הגידול נראה תקין. בניסוי בחנו תגובה של חיטה בעציצים לדישון באוראה, את שטף החנקן לעומק פרופיל הקרקע ואת אבדן החנקן בהתנדפות.

 בכתמי החול שיעור החול גבוה מ-80% ותכולת הגיר מעט נמוכה יותר. התוצאות מאששות את השערת המחקר כי חנקן הוא הגורם לעיכוב בהתפתחות החיטה כאשר בכתמי החול הצמחים היו בעלי ריכוז חנקן נמוך משמעותית. ממעקב אחר תנועת החנקן נמצא שריכוז האמוניום היה גבוה בשבוע הראשון אחרי יישום אוראה וצנח לערכים זניחים אחרי שבועיים. שטף החנקות מתחת לשכבת הקרקע העליונה (30 ס"מ) היה בשיא 10 ימים  אחרי היישום ודעך לערכים זניחים אחרי 21 יום. למעשה, רוב החנקן נשטף כשבועיים אחרי יישום האוראה. שיעור החנקן שאבד בהתנדפות היה נמוך מאוד (פחות מ-2%) ואינו מסביר את הפגיעה בפוריות בכתמי החול. תוצאות המחקר מצביעות על טרנספורמציה מהירה מאוד של אוראה לאמוניום ולחנקה בפרק זמן של כשבוע. אנו מעריכים שבכתמי החול החנקה נשטפת במהירות מתחת לבית השורשים ולכן הגידול לא מספיק לנצל את הדשן. אנו ממליצים לבחון שימוש במעקבי ניטריפיקציה או בדשן בשחרור מבוקר לצמצם את שטיפת החנקות

להמשיך לקרוא סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

אומדן העמידות לחלדונות העלה, הקנה והצהוב בזני חיטה חדשים – דוח מחקר לשנת 2020

    מחבר:
  • עמיר שרון
  • יעקב מניסטרסקי
  • חנן סלע
  • סמדר עזרתי
  • איתן מלאת
  • משה רונן

27 זני חיטה וכן זן חיטפון וזן ש"ש נזרעו בחלקות משתלה (כל קו בשורה) בשלוש חזרות בנובמבר 2019. כל חלקה כללה 4 שורות, מהן 3 של הקווים הנבחנים ואחת של המפיץ בהתאם למפת הניסוי. המפיצים היו Falchetto (לחילדון צהוב וחילדון קנה), T-4 (לחילדון עלה) ו"גדרה" (לחילדון צהוב). הניסוי הוקף בשתי שורות של הזן "לבנוני" הידוע ברגישותו לכל שלוש המחלות שנבחנו. ההדבקה נעשתה באמצעות איבוק המפיץ בתערובת נבגים וטלק ו/או בליטוף המפיץ בעלים נגועים. בסה"כ השדה הודבק בחילדון צהוב בארבעה מועדים שונים ובחילדון עלה וקנה בחמישה מועדים עד להופעה אחידה ומשמעותית של סימני המחלה על גבי הקווים המפיצים (טבלה 1 המצורפת בגוף הכתבה). אומדן חומרת המחלות התבצע פעמיים לכל מחלה בהפרש של שבועיים. התוצאה הגבוהה מבין השתיים נרשמה בדו"ח

להמשיך לקרוא אומדן העמידות לחלדונות העלה, הקנה והצהוב בזני חיטה חדשים – דוח מחקר לשנת 2020

מבחן זני חיטה למספוא עמק יזרעאל, עונת 2019 – 2020

    מחבר:
  • אור רם
  • יואב גולן
  • איציק אברבנאל
  • יורם שטיינברג
  • רוחי רבינוביץ
  • שגיא מרק נייג'ל פולארד
  • נייגל פולארד

מבחן זני חיטה לתחמיץ באזור עמק יזרעאל מתקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים, וכולל 8 זנים וקווים. מטרת מבחן זה הייתה להשוות בין זני חיטה קיימים ובין קווים חדשים, במטרה לשפר את יבולי החיטה המיועדת למספוא. המבחן נערך בשטחי גד"ש חורש יזרעאל, הסמוכים לקיבוץ יזרעאל. בעת הקציר לא הייתה רביצה של הזנים. הקו עצ.1 היה הבכיר ביותר. חיטפון 1010 היה בעל קמה גבוהה במובהק משאר הזנים והקווים. לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים בין הזנים והקווים ביבול הטרי וביבול החומר היבש, מלבד הקו עצ.1, שהיה נמוך במובהק משאר הזנים והקווים, מלבד מהזן גליל

להמשיך לקרוא מבחן זני חיטה למספוא עמק יזרעאל, עונת 2019 – 2020

בחינה וטיפוח של זני דגן חדשים למספוא חורפי בישראל

    מחבר:
  • רואי בן דוד
  • יואב גולן
  • כאמל נאשף

בישראל מגדלים מידי שנה כמיליון דונם תבואות חורף (50% משטחי הגד"ש), רובם המכריע בתנאי בעל. החיטה מהווה את הגידול החורפי העיקרי להזנת מעלי גרה בארץ. בתנאי שוק כאלה חייבת לעלות לבחינה מחודשת שאלת כדאיות גידול תבואות חורף בישראל עבור משק הבקר והחלב באופן שיקטין את השימוש בגרעינים מיובאים במנה. טיפוח ושילוב זני דגן עתירי גרעינים למספוא עשויים לחסוך למגדלים ולמשק הלאומי הוצאות ולהפחית את התלות הגבוהה ביבוא גרגרים. לאחרונה במחקר השוואתי שכלל ניסוי שדה רב שנתי בתנאי ישראל הודגם הפוטנציאל של חיטפון ושיבולת שועל כחלופות אפשריות של חיטה למספוא דגן חורפי. יעדו הכללי של מחקר זה הוא בחינת כושר הייצור למספוא של מינים אלו והתאמתם לתנאי הגידול בישראל. להשגת יעד המחקר נקבעו המטרות הבאות: (א) בחינת האדפטציה של זני אינטרודוקציה של שיבולת שועל וחיטפון בשתי סביבות (סביבה ים תיכונית וסביבה חצי-יובשנית). בהקשר זה יבחן: כושר הייצור (יבול ביומסה) והאיכות של גידולי המספוא (הרכב כימי, איכות הזנה ונעכלות). (ב) פיתוח תשתית גנטית לטיפוח והשבחה של חיטפון מותאם לתנאי ישראל. הזנים שימצאו כמצטיינים ישמשו כבסיס לטיפוח עתידי לזני דגן למספוא בישראל. השגת המטרות של מחקר זה תאפשר לברור מיני דגן חדשים המותאמים לגידול למספוא בסביבות הנבחנות ולזהות חומר גנטי בעל יבול גבוה למספוא, איכות הזנה טובה ונעכלות. גיוון סל הגידולים של המספוא החורפי יאפשר הרחבת מחזור הגידולים, התמודדות טובה יותר עם תנאי האקלים המשתנים, וכפועל יוצא עשויה לשפר את הגמישות והיציבות של אספקת מספוא גס למשק הבקר והחלב

להמשיך לקרוא בחינה וטיפוח של זני דגן חדשים למספוא חורפי בישראל