ארגון עובדי הפלחה
מחירון דיגיטלי
ניר ותלם 3
נושא לדיון - אוקטובר 2004

 עלות המים ורשת הביטחון לכותנה

 

הפעם, ברצוני להעלות נושא שהינו בהחלט נושא לדיון ולא רק ככותרת, אלא נושא שנדון, נידון ויידון בינינו, הפלחים ובין החקלאים כולם. וכפי שנאמר במסכת ראש השנה "בחג נידונין על המים" ואין חג אלא חג הסוכות, כך שאף אנו נדון בנושא זה כעת, מיד לאחר חג הסוכות.

נושא המים אינו משמש כנושא לטיפולנו בארגון עובדי הפלחה. בדרך כלל, הוא מטופל במסגרת הארצית של התאחדות חקלאי ישראל, וטוב שכך. אך הפעם, אחרוג ממנהגנו וזאת בשל הצעה שעלתה ועל כך בסוף המאמר.

בתקופת שר החקלאות הקודם, שלום שמחון, הוצעה רפורמה מקיפה בנושא המים, שעיקריה היו:

  1. ייקור הדרגתי של המים השפירים בחקלאות לרמת עלות המים השוליים (ביתיים או התפלה).
  2. החזרת תוספת הכסף שתיגבה מהחקלאים כתוצאה מעליית מחיר זו, בחזרה לחקלאים, בהתאם למחיר שייקבע לדונם.

החקלאים דחו תכנית זו.

לתכנית היו יתרונות וחסרונות. לא אמנה את כל הרשימה, אך לשם הקיצור אציין שהיתרון העיקרי היה, שהוצע להחזיר לחקלאים את תוספת הגביה. החסרונות העיקריים היו:    

א.      סבסוד צולב בין החקלאים ובין אזורי הארץ השונים.

ב.       לא היה בטחון שההסכם יחיה לאורך שנים, כי הוא לא בא בחקיקה.

ג.        לא הוגדר גבול עליון ברור למחיר המים.

בסופו של דבר, התכנית לא יצאה לפועל והדברים ידועים.

נכון להיום, לקראת שנת התקציב 2005, מסתמנת מיני-רפורמה. יש הסכמה של משרד החקלאות והאוצר על העלאת מחיר המים השפירים ב- 15 אג' למ"ק, כאשר הממשלה החליטה שעודף הכסף יחזור אל החקלאים. אנו, ארגוני המגדלים והתאחדות חקלאי ישראל, מתנגדים להעלאת המחיר ונעשה ככל שביכולתנו למנוע העלאה זו, שסה"כ עלותה היא כ- 84 מלש"ח, שזה נטל כבד על המגדלים.

עד כאן יש הסכמה בין המגדלים. מכאן ואילך מסתמנים חילוקי דעות ולפני שאביע את דעתי, אציין נקודה אחת: אסור שיקרה שההתנגדות להעלאת המחיר תגרום לכך, שבאם דעתנו לא תתקבל, נעמוד ונריב ויבוא השלישי ויכריע בינינו. לכן יש לשאוף לכך שבסופו של דבר, נגיע להסכמה בינינו לבין משרדי הממשלה השונים.

נושא המינון הוא המפתח לפתרון הבעיה. משיכת כל השמיכה לצד אחד, תביא לפיצוץ ולא תתן תשובה לאף אחד והכסף יישאר אצל הגובה.

איני רוצה לגעת בנקודות החשובות שבתביעת התאחדות חקלאי ישראל, איתן אני מסכים במאה אחוז, כגון:

א.      שאלת היחס בין עלות הפקת מים ביתיים לעומת מים לשימוש חקלאי.

ב.       בחינת עלות הפקת מים ממוצעת ולא שולית.

ג.        קביעת מדיניות ארוכת טווח למחירי המים.

ד.       הצורך בצעדים "בוני אמון" בין החקלאים לממשלה.

ברצוני לגעת אך ורק ביעודי הכסף. אסור שגביית כסף מגורם אחד תעבור בצורה גורפת לגורם אחר. אבל, מאידך, אסור שהרצון להחזיר את הכסף לחקלאי שממנו נגבה העודף יגרום לכך שמשרדי הממשלה (אוצר או חקלאות) יעצרו את החזרת הכסף. יש להציג מטרות שהן ראויות ומשרתות בעיקר את התורמים, אך גם שאר החקלאים נהנים מהן, ותרומתן לכלל החקלאות גדולה. והרי דוגמא להצעה ראויה:

ענף הכותנה עומד על סדר יומנו כבר מספר חודשים עקב מחירי הכותנה הנמוכים. דרשנו וכתבנו (גם ב"גן שדה ומשק") שאנו מבקשים מממשלת ישראל רשת בטחון לענף זה מפני התרסקות. הנימוק העיקרי לבקשתנו הוא, שגידול הכותנה הינו גידול עוגן לשאר גידולי השדה ולכן יש חשיבות לשמור על היקפי גידול של מינימום 200 אלף דונם . היקף כזה שומר על כדאיות כלכלית של שאר גידולי השדה כגון: חמניות, חימצה, תירס לתעשייה, בצל, אבטיח ועוד ועוד. לענף הכותנה דרושה רשת בטחון של בין 10 ל- 14 מלש"ח, שמקורותיה יתחלקו בין מגדלי הכותנה והממשלה. פנינו למנכ"ל משרד החקלאות והוא הציע לנו הצעה שאני קורא לה ראויה, להשתמש בחלק מתוך עודפי הגבייה של המים השפירים – 5-7 מלש"ח מתוך 84 מלש"ח - לטובת רשת בטחון לכותנה. אני יודע שכותנה משקים בעיקר במים מושבים ולכן, ייקור המים השפירים אינו משפיע באופן ישיר על תשומות הכותנה ולכאורה הכותנה לא בעסק, ולכן "לא מגיע" לכותנה עזרה מעודפי הגבייה. אך כפי שציינתי לעיל, כל גידולי השדה בשטח הפתוח נהנים מהיקף גדול של שטחי כותנה כי בכך מקטינים את שטחי שאר הגידולים שהינם, בעיקר, לשוק המקומי.

את גידולי השדה השונים מגדלים בכל אזורי הארץ, כך שתמיכה ברשת הבטחון לכותנה תתן תמיכה לרוב חקלאי הגד"ש בארץ.

אנו צריכים לראות את התמונה כולה ובגדול, ולמרות שאין כאן צדק מוחלט, זוהי מטרה ראויה ויש לדרוש מכולנו לתמוך ברעיון.

 

                                                                                       גרשון שליסל

                                                                                             מזכיר

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד