ארגון עובדי הפלחה
מחירון דיגיטלי
ניר ותלם 3
נושא לדיון - דצמבר 2005

או-טו-טו ... עמדנו לפני שנת בצורת. סוף נובמבר ו- 3 שבועות מדצמבר היו יבשים לגמרי, וכבר חזינו רעות, אבל, "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" וכמו שכתוב:

"וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ" (יחזקאל פרק לד כו). פירוש מצודת ציון מפרש ש"גבעתי" היא ארץ ישראל הגבוה מכל הארצות.

 

אנו חושבים שאנחנו יודעים מה זה "בעתו". אבל הפעם הגשם הגיע בדקה ה- 90, בזמן פציעות, ואני תקווה שהפציעות – הקטנת הפוטנציאל עקב איחור הגשמים – יהיו מינימליות.

לאחר שעברנו את החדשים הראשונים לעונה והשדות נבטו והציצו , עלינו להסתכל קדימה, לקציר ולמכירת הגרעינים.

 

המדינה החליטה לא לממש את האופציה שלה להאריך בעוד שנה את הזכיינות ממכרז החיטה הקודם, אלא לקיים מכרז חדש ל- 3 שנים. בנושאים העיקריים, רוב הסעיפים במכרז הנוכחי דומים למכרז הקודם. במספר סעיפים חל שינוי כלשהו ואנו לומדים כיום את המשמעות. ניתן עדיין לשנות פרטים אלה ואחרים בפגש קבלנים (הגורמים הניגשים למכרז), שנערך בדרך כלל במהלך החודשיים הקרובים. יש להגיש את ההצעות למכרז עד 23 בפברואר.

אנו, בארגון עובדי הפלחה, מנועים מלגשת למכרז, ובצדק. אנו נמשיך לשמש כנציגי המגדלים מול כל הזכיינים וננהג עם כולם באמת מידה אחידה.

למגדלים ולארגוני הקניות מותר לגשת למכרז, ואז ניתן לחסוך את פער התיווך ממנו חיים הזכיינים. במספר מאמרים ורשימות, קראנו בעבר לארגונים החקלאיים השונים, להגיש הצעות למכרז ולזכות בכל הזכיינות או בחלקה, בהתאם להצעה. אני שוב קורא לגופים השונים להציע הצעות למכרז. לא שנקל על חייהם, נדרוש מהם מה שדרשנו מהזכיינים עד היום, אבל נדע שהנושא נמצא בידיים של החקלאים.

 

איכות ועוד פעם איכות

ללא קשר, אבל עם קשר, לנושא הזכיינות, נושא איכות התוצרת שלנו עולה כל הזמן על הפרק. ולמה דברי מכוונים: במסגרת המכרז ישנם מספר פרמטרים, שלפיהם משלמים לחקלאים: לחות, הקטוליטר, חלבון, פסולת, גלוטן אינדקס. כל פלח מכיר את המושג פרס/קנס (פרמטרים אלה שונו במקצת במכרז החדש).

אבל, מעבר לכך, קיים מושג הנקרא "טיב המוצר" והוא קיים בכל מוצר שמוכרים והוא פרמטר לא פורמלי במערכת יחסים בשוק חופשי, בין מוכר לקונה. נכון שאין אנו משחקים בשוק חופשי לחלוטין, אבל "טיב המוצר" משחק גם כאשר המוצר שלנו (חיטה) עומד בכל הקריטריונים של קבלה וגם כאשר הכסף אותו אנו מקבלים, נקבע לפי הפרס/קנס. ומה לעשות, שלפעמים, למרות כל השתדלותנו, המוצר שלנו פגום בצורה זו או אחרת. קשה לומר לאחר כל ההתחשבנויות האלו, ש"הלקוח תמיד צודק" , אבל "בגדול" זה כך. ולכן, עלינו, כמגדלים, לעשות מאמץ גדול ולהקפיד על כל פרט ולא להגיע לסף התחתון של "עובר". ואם יש חשש, אפילו קטן, שפעולה כלשהי שלנו תפגע באיכות החיטה, יש להמנע מעשותה, אפילו אם זה עולה לא מעט, כי הנזק לכולנו יכול להיות גדול מאד.

צריך לזכור, שאנו עובדים ב"פול" ופעולה שגויה של אחד המגדלים יכולה לפגוע בכל המגדלים (דוגמא: תפוח רקוב בערימת תפוחים מעולים) ואם הדברים נכונים במערכת יחסים בין קונה למוכר מרצון, על אחת כמה וכמה שהיא נכונה במערכת רגולטרית, ועוד יותר, כאשר בעתיד חלק מהקונים יהיו חלק מהמגדלים.

המסקנה, כמו בכל דבר, לא מספיק להיות צודק (לעמוד בקריטריונים הפורמאליים), צריך להיות חכם ולהקפיד על תוצרת איכותית, שתוכל להתמודד מול העתיד עם כל האפשרויות.

 

 

                                                                          גרשון שליסל

                                                                              מנכ"ל

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד